מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[חדרי שישך]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

חַדְרֵי שֵׁישֵׁךְ שֶׁרָוְחוּ —

תַּחַת סֵבֶל עִתִּים יָנוּחוּ.

כִּי בָם לָנוּ מִשְׁתֵּי חֶמֶד,

גֹּרַשׁ עֶרֶב בִּמְאוֹרֵי נֵרוֹת

וְאַרְכֵי רֶגֶל שָׁמְרוּ סִפָּם.


עֵינֵי נָשַׁיִךְ שְׂרָפִים עָפוּ

מְלֹא חֲלָלָם,

חָלוּ גֵוִים דַּקִּים

נִיעִים חוֹלְמִים

תּוֹךְ שַׂלְמַת-כִּפָּה מְגֻוֶּנֶת.


דֶּרֶךְ תְּמוּרוֹת שָׁנִים

חַי מַלְכֵּךְ עַד הֵנָּה.

פְּעָמִים יֵצֵא בַּסַּנְוֵרִים

אֶל כִּכַּר-עֶרֶב כֵּהָה

וּדְמוּתוֹ הָאֲרֻכָּה

שְׁחוֹרָה לוֹ נִשְׁקֶפֶת

מִמַּרְאַת הַמִּרְצֶפֶת.


בָּתִּים דְּחוּיִים יָשְׁבוּ לָאָרֶץ —

הֵמָּה כָל הֲדָרֵךְ יַחֲרִישׁוּ

אֶל חָפְזַת כִּרְכָּרוֹת גּוֹעוֹת.


סִמְטָה שְׁחוֹחָה כָזֹה

עָבַר יֶלֶד, עָבְרָה זוֹנָה, עָבַר תַּלְיָן.


וְעַתָּה אָנֹכִי,

מִשָּׁם,

מִכַּף-יַלְדוּתֵךְ עַד אַפְסָיִךְ.


תּוֹךְ לֵילַיִךְ יִשְׂחוּ

רִבּוֹא אוֹרוֹת גְּוָנִים,

שְׁחָקִים אֲדַמְדַּמִּים עֲלֵיהֶם יִשַּׁחוּ —

וְאֵלַי

נִפְנוּפֵי אֵין-שֵׁמַע יִשֹּׁבוּ

מֵאָז —

מִמְּנָפוֹת נָשַׁיִךְ הַיָּפוֹת שֶׁנָּמוּ.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

על הגנבה

מאת דוד פרישמן (מאמרים ומסות)

I

מובן מאליו, כי אין אני מדבר פה בגנבה ממש, שאדם שולח יד בכיסו של חברו ומוציא משם בחשאי את מורה-השעות שלו –דבר זה אני מניח למומחים, הבקיאים בטיבו בודאי יותר ממני –אלא מכון אני לגנבת דברים, גנבה ספרותית, שסופר גונב לפעמים מחברו דברים ורעיונות וענינים שלמים ומביאם אחרי-כן בשם עצמו.

איני בוש להודות: ירא אני, שדברים כאלה נקרים אצלנו לפעמים.

ירא אני, שהם נקרים אצלנו מעט יותר מן הדי. יש מן הסופרים המחזירים אצלנו –אם אפשר לומר כך –על הפתחים במכנסים רוחניים ישנים, שאחרים כבר פשטו אותם מעליהם. עוד אתמול אירע לי מעשה באחד מן הגדולים שלנו ובשיר אחד שכתב ובשיר שני שנכתב גם הוא, אלא שנכתב בלשון אחרת ובספרות אחרת, ודומה לשל זה בתכנו ובכל מעשהו ובצורתו והרכבתו. אבל אצלנו אסור לנגוע במקום המסכן הזה. אצלנו, כשיבוא אחד לגלות, מיד מתחילים לטעון, כי את כל הבירה הוא יכול לקעקע חס-ושלום, וכי בידים יחריב חס-ושלום את בנין כל הספרות, אשר בעמל ובזעת-אפים התחילו רק זה עתה לבנותו, ולא רק את בנין הספרות יכול זה להחריב חס-ושלום, כי-אם את כל האמה ואת התחיה ואת הרעיון הקדוש ואת השקלים ואת העתיד הקרוב ואת העתיד הרחוק ואת כל יתר הדברים הטובים.

אגב אורחא עלי להעיר: אצלנו תלוי תמיד זה בזה; נוגע אתה אל אבן אחת, מיד עליך לחשוש: שמא יתפקק הגל כלו. אומר אתה: המעשה ביתומי קישינוב אינו מחור לי יפה, מיד –את נפש האמה אתה קובע; משמיע אתה: חטמו של אוסישקין אינו מוצא חן בעיני, מיד –את הרעיון הקדוש אתה רוצח עד לבלי קום; מיד –את התחיה אתה ממית מיתה עולמית. דומה, מין סומנמבולה שוכבת לפנינו ומיד שנגעת אליה באצבע קטנה, את נפשה אתה לוקח.

– אבל אחזור לעניני.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.