דֶּרֶךְ יְעָרוֹת
עוֹבֵר לַיְלָה הֵד חֲרִישִׁי
כְּחוּט תְּכֵלֶת.
עֵת תֵּבֵל נִרְדָּמָה,
יֵעוֹר יָשִׁישׁ בַּשְּׁחוֹר
וְיַקְשֵׁב לְדַהֲרוֹת כָּל יָמָיו.
עַל הַר-שֶׁלֶג לֹא-הָיָה
שׁוּב רֶגַע נִפְגָּשִׁים
שְׁנֵי פָרָשִׁים
וּפוֹנִים אֵין-אֹמֶר
אִישׁ לְדַרְכּוֹ.
לַיְלָה גוֹמֵא מְהֵרָה
שְׁנֵי סוּסִים שְׁחוֹרִים.