מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אל תוך יומי]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֶל תּוֹךְ יוֹמִי

תְּקַרְקֵר עִתִּים תַּרְנְגֹלֶת,

יֵילִיל עוֹלָל, אָמָה רָנָּה.


תּוֹכִי רָצוּף

סִמְטָה צָרָה וְרָמָה

זֶה אֶלֶף שָׁנָה.


שׁוֹקְקִים בִּי קְרוֹנוֹת אֵי-אָנָה –


אַחַר שָׁב עֶרֶב מִדַּרְכּוֹ

וְיוֹצֵק בִּי עִיר אֵשׁ שְׁחוֹרָה,

וְאַתְּ נֵעוֹרָה,

זוּ נַמְתְּ בִּי כָּל יוֹמִי.


אָז אַדְלִיק שְׁנֵי נֵרוֹת

וְאֶפְרֹשׂ הַמַּרְבָד,

כִּי תָחוּלִי לִי אַהֲבָה.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

חמר וקדש

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

______

שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל בתחלת שובם לתחיה: עזרא ונחמיה.

עזרא דאג לקדושת העם ולחייו הרוחנים, ונחמיה עמל להיטיב גם את חייו החמרים. עזרא “הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט” והבדיל את הנשים הנכריות, ונחמיה הוסיף ובנה את חומת ירושלים, נצח בעצמו על עושי-המלאכה מבלי לפשוט בגדיו גם בלילה, השיב להעניים את “שדותיהם, כרמיהם, זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן, התירוש והיצהר”, אשר נשו בהם העשירים, הביא “אחד מן העשרה לשבת בירושלים עיר הקדש ותשע הידות בערים”, ובכל פעולותיו נראה, כי הוא היה האדם הראשון אשר בא “לבקש טובה לבני ישראל”.

ופעולת שניהם הביאה ברכה מרובה לשבי הגולה. הם אמצו אותם בחומר וברוח ויתנו להם תורה ודרך-ארץ, דת אל וחיי אדמות.

אחרי מותם קמו דורות אחרים, ומסבות הזמן גרמו, כי לעזרא היו תלמידים נאמנים, אשר האריכו את פעולתו לדורות, ולנחמיה לא היו תלמידים.

תלמידי עזרא היו אנשי כנסת הגדולה, החסידים הראשונים, הסופרים שנקראו גם פרושים והבאים אחריהם. כלם דאגו בעד הרוח, סלסלוהו ורוממוהו, “ספרו כל האותיות שבתורה”, תקנו נוסחאות של תפלה ועשו סייגים לתורה. אך בעד חיי החומר של העם לא היה מי שידאוג. תורת-החיים ופקודיה, "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ", נהפכה לתורת חיי הנשמה אחרי המות. כל העולם כלו היה רק כפרוזדור לפני הטרקלין, ומי ישים לב לפרוזדור? הטרקלין צריך להיות מרווח, מלא אור, מהודר בכלים נאים וכיוצא בזה, אבל הפרוזדור יכול להיות קטן וצר, מלא צללי-אופל וריק מכל דבר המרחיב לבו של אדם.

עד כמה היו החכמים מזמן ההוא מוכשרים להבין איזה דבר הנוגע לחיים החמרים, יוכיחו לנו דברי בן-סירא, המלאים ענין גם מפאת מבטו על חכמי זמנו, גם מצד מצב האומנות בימים ההם. הוא אומר לנו (בפרק ל"ח):

“הוגה בדת אל לא יעמול במלאכה ושוחרי תורה לא ייגעו בכפם”

“חורש בבקר איך יחקור ונוהג במלמד איך ילמד?”

“בעמל ופרך יבלה שנותיו ותמיד **שיחתו את פָרים”**

“חניוני לבבו לשדד אדמתו ולבלול לבקריו בקר וערב”

“חרשי עץ ואבן יומם ולילה לא ישבותו”

“ומפתחי פתוחים על משמרתם ישקודון לתאר ולשנות מעשימו בהשכל”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.