מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בגן בוקר

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל יְרַק אִילָנוֹת

צְעִיפֵי עֲרָפֶל קַלִּים,

כְּחַלְחַלִּים,

אַט יְרַפְרֵפוּ.


בֵּין צַמֶּרֶת עֵרָה

נֶאֱחָז שֶׁמֶשׁ רוֹעֵד,

וּזְהָבוֹ נוֹטֵף עַל חוֹל הַשְּׁדֵרָה.


לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר

נִדְחָק לַיִל בּוֹדֵד, רָזֶה.


הַצִּפֳּרִים נָמוֹת, – –


וּפֶתַע נוֹדָע:

שְׁתֵּי רַגְלֵי שֵׁישֵׁךְ הַזְּקוּפוֹת

עַתָּה בָאוֹת

אֶל מִכְנְסֵי מֶשִׁי תְּכֻלִּים.


וּשְׁנֵי שָׁדַיִךְ, טְלוּלֵי הַחֲלוֹמוֹת,

כְּשׁוֹשַׁנִּים חִוְרוֹת, נָמוֹת,

תּוֹךְ חִיל נֵעוֹרִים

וְצוֹפִים פְּנֵי הַשָּׁמֶשׁ.


וְהַלֵּב צוֹהֵל חָרֶשׁ. –


וינה, 24.8.1916

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
יצירה בהפתעה
רקע

מה חסר לה לספרותנו?

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


א

קודם-כל – מסורת.

המטריאליסט האדוק מחייך; יחייך לו!

גליד-הקרח אינו מרגיש, שהוא עצמו נמס והולך, והוא מבקש סמלים חדשים, ימים-טובים חדשים. פוליטיקה מפלגתית. אך בּקש מבקש הוא; והוא נמס והולך.

אמנות היא נשמתו של העם, אישיותו הלאומית. האמנות האנושית-הכללית עתידה רק להבּרא עם האנושות ביחד; לפי שעה אין היא קיימת ואישיותו של העם, נשמתו של העם, נקבעת על-ידי המסורת.

לכוּ וחפשׂו את ספרותנו בנרות, אם תמצאו בה מסורת; לא, לא תמצאו. אין אתם שומעים בשום מקום את הֵדם של הקולות מהר סיני, אינכם רואים את זוהר השכינה שמעל לכרובים, האָלם נאלם הדבּוּר הנבואי. תנועת-התחיה שלנו הגיעה בקושי עד אל ר' נחמן מברסלב….


“להריק את האוצרות הישנים אל כלים חדשים”, “לתרגם את כל ערכי-התרבות הישנים”, “לתרגם- לָשיר מחדש (כפי שדרש אחד) את התנ”ך" – אלה היו הסיסמאות בטשעֶרנוֹביץ. והמציאות: ספרות אירוֹפית שנבחרה שלא בחכמה ותורגמה תרגום רע.

טראגי-קוֹמדיה היא: אדם זקן, מכסיף ומלבין, הולך אל ילדים אל ה“חדר” ללמוד מהם.

עם עתּיק העתּיק שבעמים, וספרות צעירה, הצעירה שבספרויות!

מי אתה, הסופר היידישאי הצעיר?

ילד בלא אב, ילד בלא אֵם; ומחר – בלא “עברי”.

לא רק ביידיש צריך ליצור, יידיש עצמה צריכה להוָצר; ולכך חסרה המסורת.

הכול תמצאו: את ה“הוָי” במגפיו ובערדליו, את ההשקפה הפקחית-החולנית על החיים, מן הצד (“”אני אינני מתערב. אני חכם למַדי!") נוסח טשעֶכוֹב, מוֹפּאַסאַן שנקלט מתרגום רוּסי ולא נעכל כראוי, קאַריקאַטוּרא של סאַנין נטוּל-הכשרון וכל מה שלבכם מתאווה לו…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.