מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בואי עדי]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

בֹּאִי עָדַי, צִפּוֹר שְׁחוֹרָה,

עוּפִי וַעֲלִי עַל בִּרְכִּי.


נַקְּרִי, נַקְּרִי עַל צְחִיחַ בִּרְכִּי,

אַךְ מְאוּמָה לֹא תִמְצָאִי.


רֵיחַ כְּמִישָׁה בֵּין הָעֵצִים,

סַעַר הוֹלֵל יְאַבֵּךְ פֶּרֶא

תִּימְרוֹת אָבָק וְעָלִים זְהוּבִים.


סְתָו עוֹבֵר לוֹ בֵין הַיְּעָרִים

וְעַד כְּפָר וּכְרַךְ יַגִּיעַ.


נַקְּרִי, נַקְּרִי, צִפּוֹר שְׁחוֹרָה,

אַךְ מְאוּמָה לֹא תִמְצָאִי.


וינה, 18.8.1918

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
יצירה בהפתעה
רקע

מקטרתו של הרבי

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

מעצמו מובן, שכלי-יקר כזה אינו מסתפק במועט, ושמעט לו הנגלה! – לבו הולך אחרי הנסתר: זוהר, עץ החיים, וכל מה שהפה יכול לדבר… וכשהיה נוסע אל הצדיק, היו יושבים שניהם כשעה חדא ויותר מבלי דבּר דבר – הכול היה אצלם ברמיזה… האחד מעיף עפעף, והשני קורץ עין – ודי! לעתים רחוקות האחד יניף אצבע, השני ישלח יד, ולא יותר…

רבים היו כועסים על שקראו לו בבית המדרש “חיים-ברוך שׂרה-רבקה’ס”, או בקצור: בעלה של שׂרה-רבקה; בעיני רבים נראה הדבר כחלוּל התורה, לפי שתולין כמעט כל המ"ט שערי הבינה בקדרת קטניות או במעט שמרים, ששׂרה-רבקה סוחרת בהם… והאמת נתּנה להאמר, שגם היא – שׂרה-רבקה בעצמה, היתה מצטערת על זה… אשה לא פתיה היא שׂרה-רבקה, ויודעת שכבוד גדול הוא לה, שנקרא בעלה על שמה, שהיא מקבלת נחת מזה, ומובן, שאינה חפצה במתן שׂכרה בעולם הזה!

לעתים היתה באה לבית-המדרש למכור קטניות להלומדים.

בני הישיבה, נערים אוהבים מעט הוללות, מעט קלות-ראש, היו קוראים תיכף: “חיים-ברוך, הפרנסה שלך באה”, אך חיים-ברוך הרגיש בזה, כנראה, עוד מקודם, כבר הכיר את מהלכה על המעלות, והשח ראשו אל הספר, או הסתיר פניו בידיו הצנומות, ואך קצה היאַרמוּלק"אַ, הלבנה מנוצות, נראה רועד מעל להעמוד.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.