מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[הנני רץ]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִנְנִי רָץ וְרָץ בַּמּוֹרָד,

גֻּלְגָּלְתִּי מַלְבִּינָה

מוּל שַׁחַק שָׁחוֹר.


הַרְחֵק עָמְדוּ הַנְּעָרוֹת מֵאַחֲרָי,

אִתָּן שְׂעָרִי הַשָּׁחוֹר כִּכְנַף עָרֶב.


עַרְבַּיִם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶן יִשֹּׁבוּ

יַוְרִידוּ פְנֵיהֶן,

עֵת בַּחֲשֵׁכָה אֶל הַנִּקְרָה אֶפֹּלָה.


מִקִּרְבִּי תְּשַׂגְשֵׂג אָז תִּרְזָה

וּתְכַדֵּר צַמַּרְתָּהּ;

נַעֲרוֹת-מָחָר תָּבֹאנָה תֵשַׁבְנָה בְצֵל צַמַּרְתִּי,

בְּחֹם הַיּוֹם

מִבְּלִי דַעַת תִּצְהַלְנָה.


וינה, 9.6.1924

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
יצירה בהפתעה
רקע

דָּוִד פְרִישְׁמַן

מאת נחום סוקולוב (זכרונות ויומנים)

במשך זמן הכרוּתי עם פרישמאן היו, כמו בטבע, תקופות של אביב ושל סתו: רעוּת חמה ויחסים צוננים, חברוּת קרובה, והפסקות של פּרוּד, ושוב התקרבות ופגישות לעתים רחוקות, – שיסודתם בהבדל המזג והטעם, החנוך וההרגל, מקצועות העבודה ומאורעות החיים. כשהאספּקלריה הראי-נעה של החיים נמשכת והולכת, וגוללת תמונה מפּני תמונה, והכל במצב הצף, אז רק הרגעים ההווים משעבדים את החושים וכובשים את ההתבוננות; אבל בשעה מכרעת, כשהגלגל החוזר עומד מלכת ונח הנע, וטפטוף השנוּיים נחסן ומתקשה בצורה גבישית, שיש בה מן הנצחיות; ברגע מִצוּי החשבון ומשיכת השורה האחרונה, מסתמנים ומתבלטים ביותר הקוים היסודיים; נושרות קליפות המקרים המתחלפים; נקלפים ונשמטים הגלדים והקרוּמים שנתללו, שכבה על גבי שכבה, ובוקעים ועולים הגרעינים הפּנימיים, בכל תוקף עצמוּתם ואָפים העיקרי. שנויי האורות והצללים, זעזועי הגונים התוססים מסתלקים; המעורבב והמטושטש מתבהר, וקלסתר-הפּנים הטבעי, השרשי, אָנוכיוּתו של אד, עצמוּתו הפרטית עם שאיפותיה ומגמותיה הנטועות בה מתגלים כהויתם, באמתת תכונתם, מחוץ לכל הצרופים וההוספות והצעצועים והתגין.

פרישמאן היה כיצחק ליבוּש פּרץ, כמוני, ועוד אחרים, נושא ונשוא של תקופת המעבר מן ההשכלה אל התחיה. שרשינו כלנו היו בתקופה ידועה, במדרגות ונטיות שונות, ברחוב היהודים, בבית המדרש הישן, ששאפו אחרי כן להשכלה, שספגו את הספרות העברית, תינוקות של בית-הספרות, שלמדו מעצמם, שהחלו לכתוב כשהם עדיין בחתוליהם, ושהתאמצו אחרי-כן, במדה פחות או יותר מוצלחת, להשתחרר מן הטשטוש והערפליות של אותה תקופה קודמת, ולעבור, איש לפי יכלתו וטעמו העיקרי, אל מה שהלך הלוך והתרקם בחיי האומה ובספרותה ושאר צורות יצירתה.

לפיכך, כשאני מסתכל בפרישמאן, אני עושה קפיצה כרונולוגית, ורואה אותו לפני ארבעים שנה. בפרישמאן שלפני ארבעים שנה כבר היה, עטוּף תוך עטוּף וקפּוּל תוך קפּוּל, פרישמאן דהאידנא, לא בשכלולו, אבל בטבעו העמוק, הפּנימי, בעצמותו ואפיו הפרטי, בריה בפני עצמה, בריה שאינה בטלה באלפים וברבבות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.