רקע
ראובן וינטרויב
עַל אַדְמַת נֵכָר
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

שָׂא סָבִיב עֵינֶיךָ, בֶּן אָדָם, וּרְאֵה!

פָּקְחֵן לָרְוָחָה, הֵיטִיבָה רְאוֹת,

בַּקֵשׁ אַחֶיךָ, חַפְּשֵׂם כְּמַטְמוֹנִים:

אַיֵה הֵם בְּאַלְפֵי רְבָבוֹת?


לְאָן נְשָׂאָם הָרוּחַ, אֶל אֶרֶץ מַאְפַּלְיָה

תַּחְתִּיוֹת אֶרֶץ, מִשְׁכַּן צַלְמָוֶת וּשְׁאוֹל?

חַפְּשֵׂם הֵיטֵב, הָרִימָה פְּעָמֶיךָ!

בּוֹאָה בְּסוֹד רְפָאִים, מַמְלֶכֶת הַשְׁכוֹל.


כָּמוֹךָ הֵמָה שְׁנוֹת דוֹר וָדוֹר,

מַסֶכֶת חַיֵהֶם טָווּ, אָרָגוּ,

פִּלְסוּ נְתִיבוֹת, יִשׁרוּ הֲדוּרִים

לְמַלְכוּת שַׁדַי יִחֲלוּ, עָרָגוּ.


הֵפִיצוּ אֵשׁ-דָת בֵּין מַמְלְכוֹת אֱלִיל.

עַל לִבּוֹתָם אוּרִים וְתֻמִים

יַזְהִירוּ, יָהֵלוּ בִּשְׁלַל נְגֹהוֹת

יַעֲלוּ אֲרוּכָה לְכָל מַרְאוֹת וּנְגָעִים.


בְהִבָּקַע אוֹרָם בֵּין מִפְלְשֵׁי הֶעָבִים

וְנֹגַה זִרְחָם סִנְוֵר עֵינֵיהֶם;

נֵעוֹרוּ מֵרִבְצָם כָּל מוֹרְדֵי הָאוֹר

וַתֵּכַהּ עֵינָם, הֵלִיטוּ פְּנֵיהֶם –


וַיְלַקְטוּ גַם הֵמָה, קַרְנֵי הָאוֹרָה

מְלֹא חֹפֶן לְהָאִיר אֲפֵלָתָם,

שָׁמְנוּ, עָשְׁתוּ אַף עָשׂוּ חַיִל

וַיִשְׁכְּחוּ רִישָׁם, וּמְרִי דַלוּתָם.


וּבַעֲשׂוֹת יְהוּדִי גַם הוּא לְבֵיתוֹ,

אַף הִפְלִיא עֵצָה, הִגְדִיל תּוּשִׁיָה.

וַיִפְעֲרוּ פִּיהֶם צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו –

כִּי גָזוּל הוּא מֵעִמוֹ, מְלֶאכֶת רְמִיָה.


יֵש וְיַעֲלֶה כְּפוֹרַחַת, אַף יַעֲשֶׂה פְּרִי:

נִרדוֹ יִתֵּן רֵיחוֹ, רֵיחַ עֲדָנִים.

בַּחֹסֶן וִיקַר בֵּיתוֹ, יָשִׂימוּ תָּהֳלָה,

יַאַרְבוּ לִיגיעוֹ, לְבִזַת מַשְׁמַנִים.


לֹא רַבּוֹת יִתְעַנֵג עַל פְּרִי עֲמָלוֹ,

בִּשְׂכִיוֹת הַחֶמְדָה, מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת,

יָצֵרוּ צְעָדָיו, יָבֹזוּ חֵילוֹ

רַק לְנֵס יוּכַל עוֹד קַווֹת.


בְּעַקְרַבִּים יְרַפְּדוּ יְצִיעָם,

בַּחֲרָדָה יַעֲלוּ מִשְׁכָּבָם,

יְקַווּ לְאוֹר וָאַיִן,

יִחֲלוּ לְצוּר מִשְׂגַבָּם.


בַּצַר לָהֶם יְשַׁחֲרוּ אֵל,

מָגֵן יִשְׁעָם לְעִתּוֹת בְּצָרָה,

אֶגְרוֹף לֹא יָרִימוּ זוּלָתִי קוֹל

וְיָמִירוּ מִלְחָמָה בִּתְפִלָה וּתְשוּבָה.


וַיָשֶׂם יִשְׂרָאֵל זָהָב כִּסְלוֹ,

כִּי כֵן אָהֲבָה אֶתְנָן בַּת-אֵל-נֵכָר –

וַיְמַלְטוּ נַפְשָׁם מִסִבְלוֹת הַיוֹם,

וַיִשְׂאוּ עֵינָם לְעַרְפִלֵי הַמָחָר.


וּבְטֶרֶם יִתְאוֹשְׁשׁוּ, דְווּיִים וּמְרוּטִים,

מֻכֵּי-לֶחִי, שְׂבֵעֵי רֹק וּכְלִמוֹת,

בְּזוּזִים וּשְׁסוּיִים, נֶאֶנָחִים וּנְבוֹכִים,

יְקוֹמְמוּ הֲרִיסוֹת, מִמַפְּלֵי עֲרֵמוֹת.


כְּשִׁבֳּלִים שְׁדוּפוֹת קָדִים,

כִּזְמוֹרַת זָר, נֵצֶר נִתְעָב

יִתְגַלְגְלוּ בַּסְחִי עַד יַכּוּ שֹׁרֶשׁ,

עַד כִּי שֵׁנִית, יִבֹּל וְיֶחֱרַב.


כִּי כֵן הִסְכִּינוּ קוּרֵי עַכָּבִישׁ לֶאֱרֶֹג

מָשְׁזָר תִּקְווֹת-שָׁוְא, תּוֹחֶלֶת כָּזָב,

לָצוּד זְבוּבֵי מָוֶת בְּאֶרֶג תֹּהוּ

לְרַווֹת צִמְאוֹנָם בְּמֵימֵי אַכְזָב.


כִּי מִי יֵתַע בִּישִׁימוֹן לְבַבְכֶם,

בְּצִיַת נִשְׁמַתְכֶם יִמְצָא נְתִיבוֹ?

הֶחֱזַקְתֶם בְּתַרְמִית לְמַעַן סְפוֹת חַטָאת.

אִישׁ לְבִצְעוֹ, וּמַשְׁמַנֵי בְּלִילוֹ!


אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂלְמָתוֹ צְרוּרָה

מָעֻזוֹ וּמְנוּסוֹ בְּיוֹם עֲבָרוֹת

תִּלְעֲגוּ לַפִּיד, כִּי יִפְקֹד נְוֵכֶם,

תַּעַנְדוּהוּ לְרֹאשְׁכֶם לִצְבִי עֲטָרוֹת.


צָרוּר עֲוֹנְכֶם, צְפוּנָה חָטַאתְכֶם,

בְּחֵיקְכֶם תִּשָׂאוּהוּ, מַזְכֶּרֶת קָלוֹן.

וּכְבָר רָגְזוּ תְּהוֹמוֹת, רָעֲשָׁה הָאָרֶץ,

בְּיוֹם אַף וְחָרוֹן, אֲבַדוֹן וְכִלָיוֹן.


נוֹאֲלוּ בְּנֵי עַמִי, אֵין תְּבוּנוֹת בָּהֵמָה,

יֵמַר פִּתָּם מֵרוֹשׁ, מִלַעֲנָה מֵימָם.

מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר, וַיִצָמדוּ לְסִירָם,

מֵאֲנוּ נְטוֹשׁ כַּסְפָּם וּזְהָבָם.


*


שִׁמְעוּ זֹאת מֵיטִיבֵי גֵהָה,

מְחַבְּשֵׁי פִּצְעֵי עוֹלָם, חָלְיוֹ וּמְזוֹרוֹ.

יוֹרֵי דֵעָה, נוֹתְנֵי אִמְרֵי שֶׁפֶר

מְנִיעֵי גַלְגִלֵי עוֹלָם, וְלוֹחֲמֵי דְרוֹרוֹ.


אֵי-מָקוֹם לֹא הֻקַז בּוֹ דַמְכֶם,

פַּח רַגְלְכֶם לֹא נִלְכָּדָה?

אֵי-מְדוּרָה לֹא שָׂרְפָה גַרְמֵיכֶם,

אֵי-אֲדָמָה תַּחְתֵּיכֶם לֹא רָעָדָה?


אֵי בַּתֵּי גָזִית בָּנוּ אֲבוֹתֵיכֶם,

בְּעִצְבוֹן יְדֵיהֶם רַבֵּי תּוּשִׁיָה,

מִקְדְשֵׁי-אֵל, כְּלִילֵי תִּפְאֶרֶת –

עֲמָלָם וִיגִיעָם רַבֵּי עֲלִילִיָה?


מִי גַרְזִנוֹ עַל גִזְעוֹ לֹא הֵנִיף

וַיְקַצֵץ יוֹנְקוֹתָיו-דָלִיוֹתָיו,

לֹא כּוֹסֵס בַּדָיו, שִׁחֵת פֹּארוֹתָיו,

חִלֵל יִפְעָתוֹ בִּשְׁחוֹר כַּפּוֹתָיו?


כִּי צוֹרְרִים הֵמָה לָהֶם מִנִי סְנֶה וְסִינַי,

עָקֹב מִדָם נְתִיבָם בְּעֶבְרַת זְדוֹנָם.

הִתְווּ עַל מִצְחָם תַּו דָמִים –

עַד עוֹלָם לֹא יָשׂכּוּ זַעְפָּם וְחֲרוֹנָם.


עֲדֵי שְׂרָפָם בָּאֵשׁ, כִּשְׂרֹף הַגְלָלִים,

וּבְאֶפְרוֹ דִשְׁנוּ רִגְבֵי אַדְמָתָם.

עֲדֵי שָׁתוּ לְשָׁכְרָה דְמֵי עוֹלָלָיו,

וּבְקָדְשֵׁי קֳדָשָׁיו כִּלוּ חֲמָתָם.


*


וְלֹא נָקָם יִשְֹרָאֵל נִקְמָתוֹ בְּצוֹרְרָיו,

וַיִצְבֹּר בְּצִנְצֶנֶת אֵפֶר עַמוֹ

וּבְהַעֲלוֹתוֹ זִכְרוֹ עַל צְחִיחַ לִבּוֹ

יָשׁוּב לְבִצְעוֹ, יסְחַר בְּדָמוֹ…

המלצות קוראים
תגיות