מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַצַיִד

מאת: ראובן וינטרויב

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשַחַר עָלָה וְגַלְגַל הַחַמָה הָאָדֹם פִּזֵר שְאֵרִית הָעַרְפִלִים, וְהַגֶטוֹ עוֹד שָׁקוּעַ בְּתַרְדֵמָה עֲמֻקָה, מְנַמְנֵם תְּנוּמָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. מֻקָף צִלְלֵי בַּלָהוֹת, אֲזֵנָם עַל שִׁכְמָם וְקַסְדוֹת פְּלָדָה לְקָדְקֳדָם יָסֹבּוּ מַלְכֹּדֶת הַמָוֶת, יַקִיפוּהָ בְּחִשׁוּקֵי חֶנֵק. דְמֻיוֹת בּוֹדְדוֹת עֲצוּרֵי נְשִׁימָה יִפְקְדוּ רְחוֹבוֹת הַגֶטוֹ, בִּצְעָדִים זְהִירִים יִתְחַמְקוּ, יִצָמְדוּ אֶל הַקִירוֹת עֵינֵיהֶם בּוֹלְשׁוֹת בַּחֲרָדָה, מַבָּטִים קְפוּאִים יִזְרֹקוּ. קוֹל צְוָחָה קָלְטָה אָזְנָם, תְּכוּנָה מְבַשֶׂרֶת רָעוֹת: עָלָה הַמָוֶת בַּחַלוֹנוֹת, הַמַשְׁחִית עַל סִפָּם יִדְרֹךְ. צְמוּדִים אֶל מְזוּזוֹת בָּתֵּיהֶם מִבַּעַד לַחֲרַכִּים יָצִיצּו רְפֵי יָדַיִם, מְבוּעֲתֵי אֵימִים.

כִּסְעָרָה עָבְרָה הַשְׁמוּעָה, הִתְפַּשְׁטָה כְּסוּפָה. הִכְּתָה כָּל לֵב פַּלָצוּת, פַּחַד וּמָגוֹר. כְּשֵׁדֵי שַׁחַת פָּרְצוּ קַלְגָסִים דֶרֶךְ שַֹעֲרֵי הַגֶטוֹ וּבְרַעֲמֵי קוֹלוֹת עָבְרוּ גְדֵרוֹתָיו. טַרְפָּם ­– יְלָדִים הַפַּעַם, טֶרֶף בַּלָהוֹת. יְלָדִים, הַחוּצָה יִצְוָחוּ, בָּרְחוֹב יִתְיַצְבוּ, יֵאָסְפוּ. כָּל הַיְלָדִים, יַלְדֵי הַגֶטוֹ לְמִקָטֹן וְעַד גָדוֹל. נֶסֶךְ דַם תִּינוֹקוֹת וַחֲלֵב עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אִשֶׁה לַמֹלֶךְ, נִיחוֹחַ לַשָׂטָן הַמַשְׁחִית.

בְּכִי וָנֶהִי בַּחֲצֵרוֹת, בְּעָתָה בַּמַרְתֵּפִים קוֹלוֹת חֲרָדִָה וְזַעֲקוֹת שֶׁבֶר קוֹרְעִים שְׁחָקִים. בְּחֵימָה שְׁפוּכָה חֲמוּשֵׁי מַגְלֵבִים לָמֹג הַלְבָבוֹת, פּוֹרְעִים כָּל דֶלֶת, כָּל כּוּךְ וּמַחְבוֹא נֶעְלָם.

בְּצִיצִית רֹאשָׁם יִסְחֲבוּם, יִגְרְרוּם כִּפְגָרִים יִגְזְלוּם מֵחֵיק אִמָהוֹת מֻכּוֹת פַּלָצוּת וְיַשְׁלִיכוּם עַל מְכוֹנוֹת כְּעוֹפוֹת שְׁחוּטִים סָחֹב וְהַשְׁלֵךְ גָרֹר וּבָעֹט בְּלִי רַחֵם.

מָה אָטוּם לִבָּם, קָשֶׁה מִשָׁמִיר, חָזָק מִצוּר. כְּפַטִישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע גֻלְגְלוֹתֵיהֶם יְנַפְּצוּ, יִשְׁפְּכוּ עֲלֵיהֶם זַעְמָם וְאֵשׁ עֶבְרָתָם לְהַשְׁחִית. בָּתִּים כְּגֶפֶן יְעוֹלְלוּ, יְבוֹקְקוּ דִירוֹתֵיהֶם. בְּאִמָהוֹת שַׁכּוּלוֹת יִתְעַלְלוּ, יִלְעֲגוּ לְשַׁוְעַת תִּינוֹקוֹת, פָּרְשׂוּ לָהֶם רִשְׁתָּם, הֶעֱלוּם בְּחֶרְמָם, נִלְכְּדוּ בִּמְצוּדָתָם. שְׁדָדוּם כִּזְאֵבֵי עֲרַָבוֹת, כִּנְמֵרִים טְרָפוּם, שְׁסָעוּם. זַעֲקוֹת הָאֵימִים אֶל לִבָּם לֹא הִגִיעוּ, אֶל אָזְנָם הָעֲרֵלָה. לַשָׁוְא אֶנְקַת אִמָהוֹת תְּחִנָתָם לָאָרֶץ נָפְלָה אֵין עֵצָה וְתוּשִׁיָה, אָפְסַָה כָּל אַחֲרִית וְתִקְוָה.

וּמִתְרוֹקֵן הַגֶטוֹ מִילָדָיו, מִמְשׂוֹשׂ תִּפְאַרְתּוֹ וּשְׁאֵרִיתָם בַּמַרְתֵּפִים, בְּבוֹרוֹת אֹפֶל נְמַקִים, חֶרְדַת מָוֶת בְּעֵינֵיהֶם וְלִבָּם קָפוּא מִפַּחַד. תִּינוֹקוֹת אֶל חֵיק אִמָהוֹת נִצְמָדוֹת, מַחֲנִיקוֹת בִּכְיָן זַעֲקַת הָרְחוֹב דֶרֶךְ הַחֲגָבִים אֶל אָזְנָם הִגִיעָה. וּבַחוּץ הֹוָה עַל הֹוָה, שֶׁבֶר בְּשֶׁבֶר נָגָעוּ.

בְּמַגָף, בְּרֶגֶל גַסָה, יִרְמְסוּ תִּינוֹקוֹת כְּזֶבֶל חוּצוֹת. שְׁרִיקוֹת כַּדוּרִים, צְלִיפוֹת מַגְלֵבִים וְאַלוֹת בַּרְזֶל, מַפִּילוֹת חֲלָלִים מִכָּל עֵבֶר, אִמָהוֹת עַל עוֹלְלֵיהֶן הַמְמָאֲנוֹת לִנְטשׁ עוֹלְלֵי טִפּוּחֵיהֶן, מַחְמַל נַפְשָׁן. לַשָׁוְא יוֹשִׁיטוּ יָדַיִם, יִתְחַנְנוּ, יִתְפַּלְשׁוּ בֶּעָפָר, בְּעִיטוֹת וּצְלִיפוֹת יֶהְדְפוּן, לָאָרֶץ יַפִּילוּן. לְעֵינֶיהָ, תִּינוֹקָהּ בָּאֲוִיר יַטִילוּ, יְסוֹבְבוּהוּ כְּכַדוּר. בְּבִטְנוֹ יִנְעַץ כִּידוֹנוֹ וּלְקוֹל זַעֲקוֹת אֵימִים יְבַתְּקוֹ, יְרַטְשׁוֹ וְיַטִילוֹ לְרַגְלֵי הָאֵם הָאֻמְלָלָה מֵת, נִרְצָח. שַׁוְעַת הַיְלָדִים הָיְתָה לְחֶרְדַת אֱלֹהִים, חֶרְדַת שְׁאוֹל. וְלַהַט הַחֶרֶב עוֹדָה מִתְהַפֶּכֶת וּמְשַׁכֶּלֶת.

עוֹד מְעַט וְיִתְמַלְאוּ הַמְכוֹנוֹת כִּכְלוּבִים מְלֶאֶי עוֹף וּבְקוֹל מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם יֵעָקְרוּ מִמְקוֹם רִבְצָם. וּמֵאוֹת יָדַיִם מִתְחַנְנוֹת, מְפַרְפְּרוֹת, יוֹשִׁיטוּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְעֵבֶר אִמוֹתֵיהֶן, מֻכּוֹת פַּלָצוּת. וּשְׁאָגוֹת אֲיֻמוֹת: אִמָא! אִמָא! יַחֲרִידוּ שְׁחָקִים, וּכְסוּפָה יֵעָקְרוּ… וְאֵינָם…

כְּצֹאן אוֹבְדוֹת תּוֹעוֹת הָאִמָהוֹת בִּישִׁימוֹן הָרְחוֹבוֹת; פְּנֵיהֶן מְפִיקוֹת זְוָעָה וּבִרְכֵּיהֶן כּוֹשְׁלוֹת נְטוּלוֹת אוֹנִים. הָלֹךְ וְלַקֵט הָלֹךְ וְלַקֵט, לֶקֶט דָמִים, כְּאַחַר קָצִיר. מוֹצֵץ שֶׁנִשְׁמַט מִפִּי עוֹלָל בְּהֵגָרְרוֹ, בְּהִסָחֲבוֹ מִצְנֶפֶת שֶׁנָפְלָה, סַלְסָלָה קְטַנָה עִם צֵידָה לַדֶרֶךְ, מִמֶנָה לֹא יָשׁוּבוּ לְעוֹלָם… לְעוֹלָם… וּבַחֲלַל הָאֲוִיר עוֹדָם מְהַדְהֲדִים זִעֲקוֹת הָאֵימִים וְהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת דְבֵית רַבָּן…..

ראובן וינטרויב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

גלמוד

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

שש נשים היו לו לסנדר (מעצמו מובן, זו אחר זו), ועוד הפעם גלמוד הוא ומבקש לשאת אשה שביעית.

את אשתו הראשונה כמעט שאינו זוכר כלל.

פעם אחת הביא לו אביו ר' פתחיה, עליו השלום, שעון של זהב, ואולי רק של כסף …כעבור איזה זמן עמד מתחת החופה (זוכר הוא את דקירות המחטים של בני-גילו), ואחרי כן אכל מרק-זהב, והשתומם כי אין זהב במרק על עיקר. את תואר פני אשתו הראשונה לא יוכל להעלות על זכרונו בשום אופן. זוכר הוא רק שׂמלה מוקפת זר של כסף, מטפחת בעלת צבעים שונים, ועגילים משני עבר המטפחת, ואת הפנים שבין העגילים לא יזכור… ובכל זאת אי אפשר לו לחשוב, שהיתה לו אשה בלי פנים.

אבל זוכר הוא, כי כמה ירחים (שנים או שלושה) קודם החופה הראשונה היה לבר-מצוָה, ושביום ההוא נשבע לאביו, במצוָתו בפני הנאספים, בשבועה חמורה ובתקיעת-כף, שלא ילמד אחרי כן אל דרכי חותנו, שעל שולחנו יהיה סמוך אחרי החתונה, ולא יסע אף פעם אחת לקוצק; לא יעבור לעולם זמן קריאת-שמע ולא יתפלל בעל-פה, כי אם בכוָנה מן הסדור “אורח חיים” או כיוצא בו.

אביו היה נוסע לבּלז, ואך אתו לבּלז עלה לרגל…

ולמה התחתן עם חסיד מקוצק? פליאה היא…

עוד זוכר הוא, כי רב העיר, גם כן חסד בּלוּי, ניגש אליו וַיצבוט את לחיו לאות חבּה ותהילה בעד הדרשה, שדרש ביום ההוא, ובעודנו מחזיק את לחיו בין אצבעותיו אמר: “תורה לחוד וחסידות לחוד; תורה היא ענין יפה מאד, אך בלי חסידות אינה מצלת, על פי הרוב מדינה של גיהנום… והא ראיה, הגאון מוילנא… (ז"ל – הוסיף כאילו כפאו שד), הלא הוא היה עוקר הרים ממש, ובכל זאת… איני אומר שהוא, חס ושלום, בגיהנום… הוא בגן-עדן, אבל במדרגה שפלה מאד… יושב הוא בפרוזדור הגן-עדן ולומד גמרא, גמרא ולא יותר, והוא רואה בשברון הלב ממש, איך שאנשים פשוטים, שלא קראו ולא שנו וידעו “עברי” בדוחק, מדלגים עליו ישר אל הגן-עדן… כי באמת ראשית חכמה – יִראָה, ואחריתה כוָנה, ועל כולם הבטחון בהשי”ת ובצדיק עושׂה רצונו… דוקא עושׂה רצונו, ולא בצדיק אחד, צדיק מדומה כמו…"

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.