מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כוכבים

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כּוֹכָבִים / אלתר לוין


לֹא בַכֶּסֶא, לֹא בַיָּמִים,

כּוֹכְבֵי לֵילִי, אוֹרְכֶם לִי;

לֹא בַנֹּגַהּ, לֹא בַזֹּהַר,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם לִי!


כִּי בֶשֶׁמֶשׁ, כִּי בַסַּהַר,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם קַל;

מוּל עוֹלָמִים אֲשֶר דוֹלְקִים –

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם קַל!


רַק בַּלַּיְלָה, בָּאֲפֵלָה,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם אור:

תַּחַת אוֹרוֹת אֲשֶׁר אֵינָם­ –

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם אור!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. הדקל (שירה)
  3. תלג'יה (שירה)
  4. חֶרְמוֹנִים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

קאלוואלה

מאת שאול טשרניחובסקי (שירה)

על הקלוָלה

אין לך אומה בעולם, שאין לה שירי עלילה, כלומר, שירים המספרים עלילות ונפלאות, אשר עשו הגיבורים ואנשי השם בימי קדם, ואגדות על דבר אליליהם, אם בני האומה היו עובדי אלילים בימים קדמונים או שהם עובדים להם גם כעת. עמים אחדים כבר הספיקו לגנוז אגדותיהם בספרים, וידי סופרים ומשוררים טיפלו בהן, והעם מכיר עתה אגדות אלו מתוך הספרים; אך יש עמים, שהסיפורים האלה שמורים בפיהם ונמסרים בעל-פה מדור לדור. מספרים אותם, על-פי רוב, בניגון ידוע ובנוסחה קבועה. “מספרים” כאלה יש עד היום בפלכי רוסיה הצפונית, והרוסים קוראים להם: סְקָזִיטֶלִי.

יש עמים, שמספר שיריהם רב, והם כוללים בתוכם עולמות שלמים. השירים היותר נהדרים והיותר מפוארים הם של היוונים הקדמונים, והם נכללו ב“איליאדה” וב“אודיסיאה” שמייחסים אותם להומרוס.

שירי-עם מעין אלה אנו מוצאים גם אצל יושבי פינלנד, והשירים חיים עד היום בפי ה“מְסַפְּרִים”, הרגילים לקָראם בעל-פה לפני קהל ועדה.

וכך קוראים אותם: שנַים יושבים זה כנגד זה, האחד אוחז בידיו של חברו, ושניהם מתנועעים בשעת קריאתם (אולי כדי להקל עליהם שמירת המשקל של השיר), האחד קורא חרוז (פסוק), והשני חוזר עליו, אך במלים אחרות.

הפרופסור לֶנְרוֹט, חובב השירה העממית, הכיר בערכם של שירי-העם והחליט לאָספם, לבל יישָכחו ברבות הימים. הוא עבר ברגל בצפון פינלנד, אסף את השירים, הביא בהם סדר ועשה אותם ספר אחד, שקרא לו “קָלֶוָלָה” והוסיף עליו גם “פתיחה” ו“סוף-דבר”.

אגדותיהם של הפינים מספרות כיצד נברא העולם ומי היו הגיבורים, שעסקו בישוב העולם. ראשי הגיבורים ב“קלוָלה” הם וֵינֵמֵינֶן (שהיה מיטיב-נגן), אִלְמָרִינֶן (לוטש נחושת וברזל) ולֶמִנְקֵינֶן (העליז).

מתוך שירי-עלילה אלה אנו שומעים במה האמינו בני-אדם בדורות קדומים, כיצד התייחסו אל הטבע מסביב להם, מה היו מנהגיהם בעבר והשקפותיהם על החיים. וכל זה אנו מוצאים גם בשיר “קלוָלה”, שהוא יקר מאד בעיני הפינים. אגודות רבות נוסדו לחקור את השירה הזאת מכל צדדיה; הבלשנים מוצאים בה עניין לחקירה בקדמוניות השפה: היא שימשה חומר לכמה וכמה משוררים, סופרים, פַּסלים, ציירים ומחברי מנגינות, ובאחת הפינות היותר יפות שבגן-העיר בויבורג עומדת מצבת וינמֵינן.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.