מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כוכבים

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כּוֹכָבִים / אלתר לוין

אלתר לוין

לֹא בַכֶּסֶא, לֹא בַיָּמִים,

כּוֹכְבֵי לֵילִי, אוֹרְכֶם לִי;

לֹא בַנֹּגַהּ, לֹא בַזֹּהַר,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם לִי!

כִּי בֶשֶׁמֶשׁ, כִּי בַסַּהַר,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם קַל;

מוּל עוֹלָמִים אֲשֶר דוֹלְקִים –

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם קַל!

רַק בַּלַּיְלָה, בָּאֲפֵלָה,

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם אור:

תַּחַת אוֹרוֹת אֲשֶׁר אֵינָם­ –

כּוֹכְבֵי לֵילִי אוֹרְכֶם אור!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. הדקל (שירה)
  2. תלג'יה (שירה)
  3. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

הצפור מחוץ-לארץ

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

(משל בשביל מבוגרים)

בתוך בצה, באזוב שהצהיב, היתה מונחת אבן.

לכאורה: אבן ככל שאר האבנים.

לא דאגתה שלה היא, מה מראהו של הרקיע, ומה נעשׂה ביער ובנהר, שכניה הקרובים.

יהא הרקיע משקיף למַטה אל האדמה החוטאת באלף עיני-חסד ורחמים; יהא כועס ומסתיר פניו ממנה בצעיפי-עבים וערפל, או יהא מפחיד אותה בזעפו בברק וברעם! – –

יהא היער מלא אהבה ושירה, או מלא זעקות-פחד וחרחוּר-חנוקים; או יהא עומד שומם ודומם, מעוטף תכריכים לבנים – – –

יהא הנהר שוטף טהור כבדולח, ויהיו לו רקיע וכוכבים משלו בחיקו, או יהא מתקמט, מתכעס ומַזה קצף למעלה כלפי הרקיע, המבקש לשלח בו את החורף הזועף ולרתקו ברתּוּקי-קרח!

אבן לעולם אבן היא; ודומם נשאר לבה של אבן גם בשעה שצפרדעים רטובות-חלקות קופצות ויוצאות מתוך הבצה, עורכות חתונה על גבה ושרות את שיריהן.

והאבן עם לב-האבן משתקעת, בכוח הכובד והעצלות של עצמה, יותר ויותר עמוק אל תוך האזוב, אל תוך האדמה…

– לזאת ייקרא אבן! – אומרים הצעירים…

הזקנים מחייכים בעצב:

הם זוכרים אותו זמן, שהאבן לא היתה עדיין אבן…

וכששואלים אותם:

– אנשים זקנים, אלא מה היא היתה?

יש לו לכל אחד נוסח משלו, אגדה משלו לסַפּר – – –

– היה היה אריה! – מסַפּר אחד, במקרה עיור – אריה טורף במדבר הערבה.

בערפלי-חול ורודים מעוטף, היה טס על-פני הערבה ומביט מתוך הערפל בעינים הדומות לשמשות של אש; וכשהיה שואג, היה קול שאגתו מתגלגל על-פני הערבה כמו רעם…

אך פעם אחת נחלה האריה, והריהו שוכב מתעטף, והוא שומע, שהחמור יצא מן היער והוא הולך אליו, ויבוא להציב את רגלו עליו, על האריה מלך החיות, ודברי-מוסף הטף יטיף לו!

ומתוך בושה ופחד מפני רגל החמור ודברי מוסרו קפא האריה, ובמשך הזמן הפך והיה לאבן!

ובשכבו מאוּבּן הוא שוקע ומשקיע עצמו יותר ויותר עמוק באדמה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.