רקע
ראובן וינטרויב
אַגָדַת כִּנֶרֶת וְחוּלָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

שִׁמְעוּ נָא סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע

בְּכִנֶרֶת הַבְּכוֹרָה וַאֲחוֹתָה הַצְּעִירָה.


יְפַת מַרִאֶה הָיְתָה כִּנֶרֶת

וְאֵין שְׁנִיָה לָה לְתִפְאֶרֶת.


עֵיְנֶיהָ תְכֵלֶת כִּשְׁמֵי טֹהַר

רַבַּת־קֶסֶם כֻּלָּה זֹהַר.


וַיַשְׁכִּימוּ לְפִתְחָהּ אִווּ מִשְׁכָּנָהּ

לֵהָנוֹת מִזִּיוָהּ וִיפִי חִינָּהּ.


וְכִנֶרֶת תַּצְהִיל פָּנֶיהָ

בִּבְרָכָה לְכָל בָּאֶיהָ.


אַךְ בַּסֵתֶר בְּאֵין רוֹאֶה

יַם שֶׁל תּוּגָה בָּה גּוֹאֶה.


עַל אֲחוֹתָהּ אֲשֶׁר כֹּה תֹאהַב

יֵצֵר לִבָּהּ מְאֹד יִדְאַב.


נְגוּעַת מַדְוִים צְמוּקַת פָּנִים

הוֹ! מה יָפְתָה הִיא לְפָנִים.


עַתָּה בוֹדֶדֶת תִּמַּק בְּיִסוּרֶיהָ

וְאֵין אִישׁ פּוֹקֵד שְׁעֶריהָ.


נִדַּחַת שׁוֹמֵמַה תּשָּׂא אַנְחָתָהּ

וְאֵין אוֹסֵף תְּעוּקַת חֶרְפָּתָהּ.


אַךְ יֵשׁ וְתִגְאֶה גַם תַּעֲלֶה אֲרוּכַה

לְעֵת חֹרֶף תִּשְׂגֶה תִרְאֶה אַף בְרָכָה.


תָּשִׂישׂ אָז כִּנֶרֶת תִּמַּח דִּמְעָתָהּ

הֶהָיְתָה הַרְוָחָה לְחוּלָה מֵעַתָּה?


הַתַּמוּ יְמֵי זַעַף לֵילֵי קֶדֶּר חָלָפוּ

וּמֵעַתָּה הַשָּׁמַיִם אַךְ נֹחַם יִרְעָפוּ?


גַּם בַּעֲלֵי כָּנָף נָוֶיהָ פָּקָדוּ

לְהַצְהִיל פָּנֶיהָ עָמְלוּ וְשָׁקָדוּ.


אַךְ עָבַר הַסְתָו חָלְפוּ הַגְּשָׁמִים

כָּבוּ הַבְרָקִים נָדַמּוּ הָרְעָמִים.


וּמִתְכֵלֶת שָׁמַיִם קַרְנֵי זְהָבָהּ

הַחַמָּה פִּזְרָה הַשֶׁמֶשׁ אַלְפֵי רְבָבָה.


בְּרִבּוֹא נְגֹהוֹת שׁוּב הַכִּנֶרֶת

צְלוּלָה וְזַכָּה מִנֹגַה נוֹהֶרֶת.


לֹא כֵן חוּלָה מְנַת גּוֹרָלָה

הַכְקֶדֶם תִּשְׁקַע בִּיוֵן מְצוּלָה?


וְתִתְהַלֵךְ קְדוֹרַנִּית זְעוּמַת פָּנִים

וּפָנֶיהָ עוֹטוֹת חַשְׁרַת עֳנָנִים.


הַלָּנֶצַח בְּחֵיקָהּ תְקַנֵּן הַמְאֵרָה

עַד אַחֲרִית עַד ִיְכֶּבה נֵרָהּ?


הַגְּזֵרַת אֱלֹהִים הִיא צַו גּוֹרָלָהּ

הַלֹא יָקִיץ הַקֵּץ גַּם לְסִבְלָהּ?


וַתִדְרשׁ לָרוֹפְאִים רַבֵּי תוּשִׁיָה

וַיַחֵלוּ בִמְלֶאכֶת לְלֹא שְׁהִיָּה.


וְרַבָּה הַמְלָאכָה וּגְדוֹלָה הַתְכוּנָה

וַיַעֲשׂוּ הַכֹּל בְרֹב חָכְמָה וּתְבוּנָה.


הַיָגְעוּ לָרִיק הֲשָׁוְא עֲמָלָם?

לֹא תֹהוּ עָמָל! כִּי רַב גְּמוּלָם.


כִּי “צַלֶּקֶת הַחֵן” הַשְּׁמוּרָה לְמַזְכֶּרֶת

לְבַדָהּ תוֹכִיחַ כִּי הָיָה פַּעַם אַחֶרֶת.


טֶרֶם שְׂדוֹת בַּר טֶרֶם זְהַב־קָמָה

לִפְנֵי הֶיוֹת בִּצָּה וּמְאֵרַת הַשְּׁמָמָה.


מִיוֵן מְצוּלָה וּמֵי מַדְמֵנָה

לְרִגְבֵי אַדָמָה פּוֹרִיָה וּדְשֵׁנָה.


וְדָגָה לָרֹב בְּאַגְמֵי הַמָיִם

פְּרִי עָמָל וְיְגִיעַ כַּפּים.


עַתָּה אֵין עוֹד לְהַכִּיר פֹּה מְאוּמָה

כִּי נוּחֲמָה חוּלָה וְגַם רוּחָמָה.


וְחוּלָה וְכִנֶרֶת אַחיוֹת הַשְׁתַיִם

יִפְרְחוּ מֵעַתָּה יִשְׂגוּ שִׁבְעָתַיִם.



המלצות קוראים
תגיות