כנוהג שבעולם נערכים מישאלים לשם אחת משתי המטרות הבאות:
א. כדי לעמוד על הלכי-הרוח הרוֹוחים בציבור, ולהסיק מכך מסקנות, אם עיוניות ואם מעשיות, כגון לפני בחירות.
ב. לשם קבלת החלטה, אם לאומית, כלכלית, ואם מפלגתית, שאז אין המישאל אלא הצבעה בממדים אחרים ובדרכים אחרות.
לכן אפשר היה להבין כל מישאל שהתאחדות-הסטודנטים היתה עורכת, אם כדי לעמוד על הנטיות הרווחות בין חבריה בשאלה מן השאלות, או כדי להחליט החלטה מעשית בענין שכר-לימוד או שביתה וכדומה.
אך מישאל כמו זה של ההתאחדות, בנושא לאומי כללי, מישאל הנערך לא כדי לעמוד על הלכי-הרוח, אלא כדי “לקבוע לפי התוצאות עמדה שתחייב עקרונית את מוסדות ההתאחדות”, מישאל כמו זה, דומני, לא נערך ולא ייערך בשום מקום בעולם.
מה פירוש לחייב את ההתאחדות עקרונית? לחייב – מאיזו בחינה? לחייב את ההתאחדות לחשוב לפי תוצאות המישאל? ההתאחדות כגוף הוגה אינה קיימת לא לפני המישאל ולא לאחריו.
או לחייב אותה עקרונית לפעול לפי התוצאות? נניח שתוצאות המישאל יקבעו שעלינו לזנוח את ה,שטחים", האם תאסור ההתאחדות על סטודנטים, הסבורים אחרת, לחשוב אחרת או לדבר אחרת, או לפעול אחרת?
ומאחר שאין אני סבור כי ענין ארץ-ישראל הוא “סוּבּ יוּדיצה” כל עוד המישאל מתנהל, סבורני כי לא יהיה זה בזיון בית-הדין אם יוגד כי מישאל זה הוא אבּסורד ציבורי מובהק.
ויפה עשו הסטודנטים של הטכניון שנמנעו ממנו.