מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שלף חרבך

מאת: שלמה אבן גבירול

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שְׁלֹף חַרְבְּךָ / ר' שלמה אבן גבירול


"שְׁלֹף חַרְבְּךָ, דּוֹדִי הַצַּח וְהָאָדֹם,

וְשִׁית אוֹיְבַי תַּחַת כַּף רַגְלְךָ לַהְדֹם!

לַיִל כְּבָר פָּנָה, הַיּוֹם כְּבָר חָנָה,

קוּמָה, צְלַח וּרְכַב, קוּמָה וְאַל תִּרְדֹּם!"

"מֵאַז אֲנִי יוֹצֵא, אָחוֹת, לְהוֹשִׁיעֵךְ

גַּם עִם יְרִיבַיִךְ אָרִיב וְלֹא אֶדֹּם."

"הִנֵּה מְעַט חֵילִי – שָׂרֵי צְבָא עַמֶּךָ,

כִּי נָגְפוּ אוֹתִי מַלְכֵי עֲרָב וֶאְדוֹם"

"הִנֵּה אֲנִי אָקוּם, אֶרְכַּב עֲלֵי סוּסִי,

אֶרֶץ יְרִיבַיִךְ אָשִׁית אֲזַי כִּסְדוֹם."

שלמה אבן גבירול
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שלמה אבן גבירול
יצירה בהפתעה
רקע

על דבר האהבה

מאת מרדכי צבי מאנה (מאמרים ומסות)

בשלשת דברים האהבה נקנית: במשיכה טבעית של הנפש, בהכרת תודה, וברגש הכבוד. ושלשתם באבות. האהבה תשים חותמת על כל היצור ובהיכל היקום כולה אומרת כבוד. וכשם שנעים להאדם לזכור רגעי אהבה כן נעים לו לזכור ברוח הדמיון את המקומות שבם יצאה האהבה לפעלה, יהיה המקום מה שהוא; גם אהל הדחוי לנפול, יעיר רגשות נשגבים כארמון מלך, אם בו יצא לאור החיים, אם שם חבלתהו אמו וילדתהו, ושם עברו ימי ילדותו היקרים בימי חלדו, וכדומה. ואם יצלח ביד האדם לראות בעיניו את המקומות הנעימים האלה אז תתקפהו חרדת קודש למראיהם ולבבו כלו אומר אהבה לכל הנמצא סביבו. מובן מאליו כי אם יהגה אהבה לדברים שאין בה רוח חיים, על אחת כמה וכמה אם ישוב לראות את הוריו, ושלשלת גדולה של זכרונות העלה לפניו אשר כל רתוק ורתוק ממנה ימלא כל בתי נפשו גיל קודש. ואף כי סבת האהבה “הכרת תודה” באה אליו רק בבואו בשני הנערות, בכל זאת יזכור גם את הרגעים מימי ילדותו, כי גם הם נקדשו באהבתו אל הוריו על ידי המשיכה הטבעית של הנפש אשר תלוהו מיום גיחו מרחם. נמצא מזה כי לענין הורים אין מקום לשכחה מיום הולדת עד היום האחרון, באשר האהבה, מתחלה אהבה טבעית ואחרי כן גם אהבת הכרת תודה, תלוהו על דרך החיים1 וכן גם כל המקומות שנקדשו באהבה הזאת, למשל עיר מולדת נס מסביה, אם הלך בהם איזה פעם לשוח עם הוריו יהיה באיזה עת שיהיה אם בימי ילדותו או נערותו, יקרים בעיניו, ובבואו לשנות בינה יזכרם באהבה ויביט עליהם בענג, כי יזכור את הרגע הנעים ההוא, וכמו כל עצי שדה וצמחי גנה יספרו לו ספורי אהבים משנות קדם. הכלל היוצא מזה, כי בכל המקומות שלא ראתם עינו, שלא צעדה שם רגל האהבה מעולם, יהיו באיזה מקום שיהיו, אם במסבי עיר מולדת או בקצוי ארץ, שאינם מעירים בלבו זכרונות נעם, שאינם מספרים לו מאומה מהעבר, אם גם יתענג בהם על הדר הטבע במאד מאד, הענג הוא רק ענג בהוה לא ענג בהעבר. במקום כזה אין עבר רק הוה.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.