מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בכוס

מאת: נפתלי הרץ אימבר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בַּכּוֹס / נפתלי הרץ אימבר

המשורר:

הֵידָד, אַחִים, הֵידָד!

מַלְאוּ הַכּוֹסוֹת יָיִן!

בַּל עוֹד נֵשֵׁב בָּדָד

וּדְמָעוֹת עֲלֵי עָיִן.

תַּחַת גֶּפֶן וּתְאֵנָה

שֶׁבֶת אַחִים נֵשֵׁבָה,

וּלְשׁוֹנִי לָכֶם תְּרַנֵּנָה

עַל מַטְרֵד בַּת מַדְהֵבָה.

מקהלה:

לָךְ נִכְרה אָזְנָיִם,

עֵת כִּנּוֹר תָּעִירָה,

מִשִּירֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלָיִם

לָנוּ שִׁירָה, שׁירָה.

המשורר:

לַעֲזָאזֵל בַּת מַדְהֵבָה.

זִכְרוֹנָה עָבַר כַּפֶּלֶג –

וַאֲנִי זָקֵן, אִישׁ שֵׂיבָה,

וּשְׂעָרִי לָבָן מִשֶּׁלֶג.

יַיִן לִגְרוֹנִי יִשְׁתַּפֵּךְ;

עֵת יָבֹא בַּעֲצָמָי

כְּחֹמֶר-חוֹתָם אֶתְהַפֵּךְ,

אָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָי,

בִּימֵי עֲלוּמַי, בַּנֹּעַר,

תַּחַת רֹאשׁ הָאָמִיר

עָגַבְתִּי יְפַת תֹּאַר,

כְּמוֹ רַעֲיָתוֹ הַזָּמִיר.

מקהלה:

לַעֲזָאזֵל בַּת מַדְהֵבָה,

לָךְ נִכְרֶה אָזְנָיִם,

שִׁירָה, אִישׁ שֵׂיבָה,

לָנוּ מִשִׁירֵי יְרוּשָׁלָיִם.

המשורר:

הַבִּיטוּ פֹּה הָעֲרָבָה,

הַשְּפֵלָה רְאוּ שָׁמָּה;

לְפָנִים אֶרֶץ חֲרֵבָה

הָיְתָה, אֶרֶץ שְׁמָמָה,

חוֹחִים, חֲרוּלִים, קִמְשׁוֹנִים

בְּגַלֵּי חוֹל הִשְׂתָּרֵעוּ,

וּבְצִלָּם צִפְעוֹנִים

בֵּיצֵי אֶפְעֶה בִּקַּעוּ,

בָּדָד עמַד הַתָּמָר

לַמָּרוֹם שָׁת כַּפּוֹתָיו,

וּפֶרֶא אָדָם-עֲרָבִי

הֵפִיץ אֵימָה סְבִיבוֹתָיו,

פֶּתַע בָּאוּ הַחֲלוּצִים

מִבְּנֵי הַגּוֹלָה שָמָּה,

וּבְהַשְׂכֵּל יְדֵי חָרוּצִים

לִבְרָכָה הָפְכוּ הַשּׁמָמָה.

מקהלה:

נַפְשֵׁנוּ בָךְ רְתוּקָה,

רִגְשׁוֹתֵינוּ תְעוֹרֵרָה,

הַשּׁירָה מַה מְתוּקָה,

עוֹד הַפַּעַם זַמֵּרָה.

המשורר:

קַרְדֹּם, מַעֲצָד – שִׁלְטֵיהֶם

מַחֲרֵשָׁה הָיְתָה מָגִנָּם,

מַגָּל, חֶרְמֵשׁ – אֲזֵנֵיהֶם,

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנָּם.

כֵּן בָּאוּ הַתָּרִים

מִמֶּרְחָק נָדוּ וְנָעוּ,

לְבֵין גוֹיִם זָרִים,

שְׂפָתָם לֹא שָׁמָעוּ,

בְּלִי לְבוּשׁ, בְּלִי לֶחֶם צַר

תַּחַת שׁוֹאָה הִתְגַּלְגָּלוּ…

עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר

הַצָּרוֹת אָז סָבָלוּ,

בְּכָל זֹאת לֹא נוֹאָשׁוּ

וְאָחוֹר לֹא סָרוּ.

בַּמַּחֲרֵשָׁה אֶרֶץ חָרָשׁוּ,

בַּמַּעְדֵּר אֲדָמָה עָדָרוּ,

בָּתִים בָּנוּ לִבְנֵיהֶם,

תִּפְאֶרֶת אָדָם-בַּיִת,

גְּדֵרוֹת גָדְרוּ לְעֶדְרֵיהֶם,

נָטְעוּ כֶרֶם זָיִת.

מקהלה:

נַפְשֵׁנוּ בָךְ רְתוּקָה,

רִגְשׁוֹתֵינוּ תְעוֹרֵרָה,

הַשּׁירָה מַה מְתוּקָה,

עוֹד הַפַּעַם זַמֵּרָה.

המשורר:

עַתָּה הַבִּיטוּ הָעֲרָבָה,

הַשּׁפֵלָה רְאוּ שָׁמָּה,

אֶרֶץ פּוֹרִיָּה וְנוֹשָׁבָה,

לְעֵמֶק נֶהְפְּכָה הָרָמָה.

בִּמְקוֹם לְפָנִים קִמְשׁוֹנִים

לָאָרֶץ שִׁלְּחוּ פֹארוֹתָם.

יַעַמְדוּ כְּרָמִים, אַלוֹנִים,

וּגְפָנִים יַצְהִירוּ בֵין שׁוּרוֹתָם.

בִּמְקוֹם לְפָנִים צִפְעוֹנִים

תַּחַת חָרוּל אָרָבוּ –

יַעַמְדוּ עַתָּה אַרְמוֹנִים

וּגְדֵרוֹת לָמּוֹ הֻצָּבוּ;

בִּמְקוֹם לְפָנִים טֹרַח

מִפַּחַד רִיב מִשְׁפָּחוֹת –

שָׁלוֹם יַעַבְרוּ אֹרַח

עַתָּה הוֹלְכֵי אֳרָחוֹת.

עוֹד תִּירְשׁוּ אַרְצְכֶם,

לִבְרָכָה בַּגּוֹיִם תִּשָּׁאֵרוּ,

אַךְ צְאוּ בְּעִקְבוֹת אֲבוֹתֵיכֶם

וְנוֹאָשׁ בַּל תֹּאמֵרוּ.

מַלְּאוּ יַיִן בַּגְּבִיעִים,

לְמֵרָחוֹק אֶשָׂא דֵּעָה,

פֹּה כְּאַבְנֵי מִלֻּאִים –

מֵאַפֵּי אֲבוֹתֵיכֶם זֵעָה.

עֲתִידוֹת אָחִישָׁה עֲלֵיכֶם,

גַּם יָמִים יְדַבֵּרוּ,

וַאֲשֶׁר סָבְלוּ אֲבוֹתֵיכֶם

לִבְנֵיכֶם נָא סַפֵּרוּ.

מקהלה:

נַפְשֵׁנוּ בָךְ רְתוּקָה,

רִגְשׁוֹתֵינוּ תְעוֹרֵרָה,

הַשּׁירָה מַה מְתוּקָה,

עוֹד הַפַּעַם זַמֵּרָה.

נפתלי הרץ אימבר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של נפתלי הרץ אימבר
יצירה בהפתעה
רקע

פרץ סמולנסקין

מאת ראובן ברינין (מאמרים ומסות)

אם רוצים אנחנו לחרוץ משפט נאמן על כשורנו של פרץ סמולנסקין בתור מסַפר, אז לא די יהיה לדון עליו על-פי אחד מסיפוריו וחזיונותיו; באופן כזה לא יהיה משפטנו משפט נאמן מכל צדדיו. כדי להכיר את סמולנסקין המספר עם כל מעלותיו ויתרונותיו ועם כל חסרונותיו ומגרעותיו, צריכים אנו לקרוא את כל ספריו הגדולים והקטנים, כי בכל אחד ואחד מהם התגלה רק חלק מכשרונו הסיפּורי של סמולנסקין, רק קוים אחדים מתכונתו המוסרית או הפיוטית; ורק אם נחבר ונצרף את כל הקוים הפזורים האלה קו לקר, שרטוט לשרטוט, רק אז תצא לנו תמונתו השלימה בתור מספר, בכל אורותיה וצלליה.

סיפורי סמולנסקין עושים עלי עתה את הרושם המוזר והנשגב, שיעשה עלינו סלע-המדבר. בסלע-המדבר יש חגוים ונקיקים, ידי אוּמן לא חלו בו ועקבות עבודה והתרבות לא ניכרו עליו, ובכל-זאת ירהיב את עינינו בבקיעיו ופרציו וירומם את נפשנו בפראותו עצמה. אם נקרא ימים רבים בספריות העמים ונתרַגל בסיפורי-המופת של גאוני הרוח, המעובדים ומלוטשים כל-צרכם, ואחרי-כן נשוב לקרוא סיפורי סמולנסקין, – אז נרגיש בלבנו מעין אותה ההרגשה אשר בלב הבא מארץ נוֹשבת, מארץ תרבות, השכלה ועבודה, אל ארץ-פראים, במָקום אשר כל כוחות הטבע נרדמים ואיש לא העירם; סגולות הארץ, אמנם, רבות ויקרות הֵנָה, אך איש לא השתמש עוד בהן. כל קורא סיפורי סמולנסקין בשוֹם-לב יוָכח, כי כוחות כבירים היו צפונים בנפש המספר הזה, אבל הכוחות האלה היו כל ימי חייו בלתי מפותחים ומעובּדים כל-צרכם, ואם השתמש בהם לפעמים, – השתמש רק לרָעָתו, כי הם מָשלו בו ולא הוא בהם. כשרונו הטבעי של סמולנסקין היה מספיק למסַפר אירופי בן-תרבות להרימוֹ עָל ולתת את חִנו גם בעיני קוראים, שטעמם הספרותי מחונך ומפונק, בעוד אשר סיפורי סמולנסקין יוכלו להחשב בעינינו כיום רק כמצבה חיה לכוחות יוצרם, אשר עלו בתוהו.

לא אתרחק, כמדומה לי, מן האמת, אם אומַר, כי הכשרון הסיפורי של סמולנסקין היה מורכב מיסודות המזרח והמערב גם-יחד, אולם היסוד המזרחי השֶׁמִי, התגבר בו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.