רקע
יצחק בר לוינזון
בע"ה יום ד' ג' דחנוכה הרי"ג בוחאב ישן.

כבוד ידידי הרב החכם השלם המפורסם, דורש טוב לעמו, יקר רוח, כש“ת מו”ה

יצחק בער לעווינזאהן נ"י.

בבואי לשלום ב“ה לביתי מפ”ב אחוזתי דרכי למינסק לפקוד שלום אחי הג' מו“ה אהרן לוריא נ”י ושאר מיודעי שמה, ואחר עד עתה, זה ימים באתי אל המנוחה אל ביתי, ומצאתי מכתבו היקר מן כ“ה מרחשוון להשיב נפשי העיפה מעינוי הדרך, והנני להשיבו כי המאמר מכותב השטנה שכתבתי שבבואי לביתי אפשר (כן כתבתי ולא החלטתי הדבר בטח, ייטיב נא לראות במכתבי) אשלח לכבודו, הנה לא עלה בידי לקבל העתקה מזה קודם נסיעתי, ואם אקבל משם בל אמנע לשלחו לידידי אי”ה. ואלה דברי המשטין בקצרה. ואף כי בעיקר דבריו אשר שם חרפת דברי נבלה בתלמוד השבנו די להעביר מטרתו אשר ירה חציו המשטין אליה, עם כ“ז לא ימנע גם כבודו לדבר כזה, באשר ראיתי כי זולת המשטין גם האשכנזים האריכו מענה בזה עד שיש מהם (צונץ בספר מורה נבוכי הזמן אשר הוציא מקרוב לדפוס בלבוב ומיחסו להמנוח ר“נ קראכמאל, אולם נחשד בעיני שצונץ עצמו הוסיף בו דברים אשר לא טובים מלבו; ולא מהרב רנ”ק יצאו הדברים) אמרו שמאמרים כאלה נתוספו מדברי בדחנים תוך דברי התלמוד, והטובים שבהם (החכם שי"ר מפראג בספרון ערך מלין שהוציא בפראג זה מקרוב) אמרו ג”כ שהוא הוספת הגאונים, לכן כדאי הדברים לחוב לכם כי“ב יקח מצוה זו לעצמו להראות לדוגמא איזו מה. לפני העמים והשרים מליצתן היפה הנגלית בהסיר מעטה המסוה מעל פניהן ומהן יקחו משל על השאר. וכאשר יראה ידידי במו”פ דוגמא א' מאמר פרק הפועלים איבריה דר' ישמעאל בר' יוסי (אשר גם מימים קדמונים יתלוצצו בו המשטינים ככתוב בס' יוחסין וע' מהר"ל מפראג בס' באר הגולה) שהציג המשטין ראשונה לדבריו, אשר כמדומני שדברי ימצאו מקום לשמע אוזן בני דורנו…

וגם בדבר ענין למוד התלמוד לילדים קודם ט“ו שנה אשר המשטין החזיק דבריו, גם בדברי כבודו בחבוריו ודאי לתועלת גדולה יהיה כאשר כבודו בעצמו יבאר דבריו, שכעת שבלא זה רוב ילדי הזמן לא ילמדו אצל רבותיהם יותר מן ט”ו שנה, אין מקום להנהיג כן ועוד יוסיף בה דברים כחכמתו, גם חבור גריגאריעף הנדפס בפ“ב 1847 בשם Секты Евреевы ודאי ישנו אצל כבודו, ואם אינו אצלם שלחתי מו’פ הקיצור ממנו הנדפס או בז’ורנאל מנו”ד הנמצא ה“י, גם אליו ישים כבוד ידידי עיניו לסתור דבריו, אף כי דבריו (הנקלטים אך ורק מחבורים שלפניו) ודאי כבר נפלו נשברו בדברי כבודו, ובאשר אני חושש בעיני ל”ע כעת לא אוכל להאריך עוד יותר כעת לכבודו. ואצא בברכה לברכו שפועל ידיו ירצה ה' לבצע מעשהו אשר החל, וצדקה תהי לו לשם עולם כנפשו ונפש

דוד לוריא מבוחאב ישן.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48099 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!