לָהֶם הַנּוֹף הוּא נוֹף. הַרְהָבַת הָעַיִן.

לַאֲחֵרִים יָתֵד לְאַסְטְרָטֶגְיָה

גַּם אֲנַחְנוּ בַּעֲלוּמֵינוּ שַׂמְנוּ לַיְלָה

בְּמֵזִיד לֵיל שִׁמּוּרִים

עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר

וְהַכּוֹכָבִים סִפְּרוּ וְנִסְפְּרוּ

וְקִמְטֵי גְבָעוֹת הָיוּ חַמָּמָה לַהֲזָיוֹת

עַרְבֵי-נַחַל נִמְנְמוּ מַשְׁכוּ

הִתְפָּרֵשׂ מֵעֲלֵיהֶם הָעַיִשׁ

עַכְשָׁו הַקַּו יָרֹק אַחֵר

וּמַה זּוֹמֵם צָפוֹן?

יָם בִּמְצוּלֹותָיו טוֹחֵן אַדְוַת הַשַּׁיִשׁ –

לְהַטְבִּיעַ?

פַּסִּים שֶׁל תְּכֵלֶת

מְכֻרְסָמִים בְּאַרְגָּמָן שֶׁצָּף

וּכְשֵׁם שֶׁצָּף שׁוֹקֵעַ בְּפִתְאֹם

הַמַּרְאוֹת שׁוֹצְפִים

זֶה אֶת זֶה בִּרְשָׁתוֹת אוֹסְפִים

מְרַסְּקִים עַד תֹּם

הַמַּבָּט נִשְׁאָר יָתוֹם