הַפְּרִידָה לְמַעַן הִפָּגֵשׁ
פְּגִישָׁה שׁוֹנָה, אַחֶרֶת –
אֲנַחְנוּ מְעַטְּרִים אוֹתָהּ בְּזֵר פְּרָחִים:
בַּהֲגִיגֵי הָעֶרֶב.
וְהֵם שָׁטִים, שָׁטִים, שָׁטִים,
רַצֵּי הַזְּמַן בִּבְרַק הַפֶּלֶד,
עַד כִּי נִמּוֹג בָּעֶצֶב הַסָּגֹל,
שֶׁנָּח כַּצֵּל עַל סַף הַדֶּלֶת.
מָחָר נָקוּם – הַצֵּל עָבַר.
תָּפֵל הַצַּעַד.
אֶל עֶרֶב נְפַלֵּל,
אֶל הִשָּׁנוֹת חֲלוֹם,
אֶל בָּבוּאָה נוֹגְעָה-וְלֹא-נוֹגַעַת.