בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת בִּימוֹת הַחֹרֶף שֶׁל סִבִּיר,
מִי יַעֲרֹךְ אֶת אָרְכְּךָ הַמִּתְמַתֵּחַ!
שִׁכְבַת הַכְּפוֹר בִּצְרוֹר עָלֶיהָ לְמַכְבִּיר
עַל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן לֹא-יִפָּתֵחַ.
וְכִהָיוֹן סָפֵק-כָּחֹל סָפֵק-אָפֹר
לוֹעֵס אַט-אַט שְׁעוֹת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם,
עַרְפִלִּים יְכַרְסְמוּ גְלִידֵי הַכְּפוֹר,
דִּמְדּוּמֵי חֲלוֹם יַדְלִיחוּ אֶת הָעַיִן.
הַצְּרִיף כּוֹרֵעַ תַּחַת נֵטֶל הַשְּׁלָגִים —
הוּא מְפַלֵּל לָעֶרֶב וְלִמְנַת הַלֶּחֶם,
לְחֹם נָזִיד דָּלִיל,
לְקַשְׂקַשֵּׂי דָגִים,
לְקַשׁ-מִזְרָן טָחוּן,
מִזְרָן דָּבוּק לַלֶּחִי,
וּלְתַרְדֵּמַת עָמָל, שְׁכֵחַת מָקוֹם וּזְמַן — — —
אַךְ עוֹד בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת נִמְשָׁךְ,
נִמְתָּח בְּלִי הֶרֶף.
בְּחֵיק הַמַּעֲרָב נִרְדַּם הָאַרְגָּמָן,
שִׁמְשַׁת הַכְּפוֹר בִּצְרוֹר עָלֶיהָ מְאַפֶּרֶת.