נֶעֶלְמָה —

אַךְ לָעַד קַיֶּמֶת.

הַמַּאֲפֵרָה עָלְתָה עַל גְּדוֹתֶיהָ.

עִכּוּבִים שֶׁנִּתְעַכֵּב וְסִבְרֵי פָּנִים שֶׁקָּלַט,

חֲזָרוֹת שֶׁחָזַר אֶל הִתְכַּנְסוּתוֹ הָאִלֶּמֶת,

פָּגוּ כַּבֹּסֶר עַל שִׂיחֵי הַתּוּתִים בְּטֶרֶם הִסְמִיק

הַיָּרֹק-חֲוַרְוַר —

וְנִשְׁאַר לוֹ רַק רֵיחַ סְפָרִים.

רֵיחוֹ שֶׁל אָבָק שֶׁהִצְהִיב אֶת שׁוּלֵי הַנְּיָר הַיָּשָׁן,

שֶׁמְּסַחְרֵר הוּא יוֹתֵר מִבָּשְׂמוֹ שֶׁל תַּמְרוּק עוֹקְצָנִי

אֵיבָרָיו נִתְמַתְּקוּ בְּלֵאוּת אַחֶרֶת;

סֵרוּגִין סֵרוּגִין מִדִּבְרֵי הַסִּפּוּר שֶׁל שִׁירָה

כִּמְגִלּוֹת לִפְנֵי הָעֵינַיִם.

הַסִּמְטָה בְּלִי-שֵׁם מְצַפָּה לוֹ כָּל עֶרֶב —

וּנְעוּלָה הַדֶּלֶת.

הוּא רוֹאָהּ רוֹחֶצֶת בַּיָּם. בָּא נַחְשׁוֹל וּמְשַׁקְּעָהּ,

יְחִידָה בֵּין הָרִים מְטַיֶּלֶת —

רוֹצֵחַ תּוֹקֵעַ סַכִּין בְּלִבָּהּ

וּבְעֵינֶיהָ אֵין דֶּמַע.

רַגְלֶיהָ רוֹחֲפוֹת עַל סְלָעִים יְרֻקֵּי נְחשֶׁת.

כְּמֵאָז. גַּבְרִית בִּלְבוּשָׁה וְאֵין כָּמוֹהָ לְנָשִׁיּוּת,

לָעַד קַיֶּמֶת.