הַלַּיְלָה הִצְטַנֵּף מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.
הַלַּיְלָה מִבִּפְנִים נֶחְתַּל כַּדֹּק.
וְכֹה הַלֵּב חוֹזֵר אַחֲרֵי קֹהֶלֶת:
מַה טּוֹב הַחֹשֶךְ לָעֵינַים, מַה מָּתוֹק!
מִתְגַלְגְּלִים לְאַט שְׁלַבֵּי הַנֶּצַח,
נָעִים-נָעִים עֲדֵי אָפְקֵי הַלּוֹט.
נַפְקִיר אֶת חֲרִיצֵי הַמֵּצַח
לְאֶצְבְּעוֹת הָרֶדֶם הַקַּלּוֹת.
וּמֶתֶק מַעְיָנוֹת עָלָה
וְרֵיחַ לֶחֶם
וְקוֹל רָחוֹק-רָחוֹק.
הַשִּׁלְשּׁוֹמִים חָזְרוּ עַד חֲמִימוּת הָרֶחֶם,
מַה טּוֹב הַחֹשֶךְ לָעֵינַיִם, מַה מָּתוֹק!