תשי"ז
כָּל הָעוֹלָם עָצַם עֵינַיִם.
הָאֳפָקִים עֶדְיֵי הַכּוֹכָבִים עָנְדוּ.
וְנִשְׁאֲרוּ עֵרִים רַק שְׁנַיִם:
אָדָם וְגַעְגּוּעָיו טַנְדּוּ.
וְהֵמָּה נִצָּבִים עַל גְּדוֹת הָאֹפֶל וְהָאֹטֶם.
כֹּה עֲזוּבִים עַד כְּלוֹת וְאֵין-מוֹצָא.
כָּל הַתְּמוֹלִים טָבְעוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הַקֹּטֶב,
וְאֵפֶר גַּס עַל הַתִּקְוָה קַלַּת- נוֹצָה.
וְהַדְּמָמָה בְּמִשְׁקְלֵי הָעֶצֶב
פּוֹסַעַת עַל תְּהוֹם הַסְּעָרוֹת.
צִפֹּרֶן הַקִּנְאָה נִנְעֶצֶת
בִּבְשַׂר הַכֵּמַהּ הַוָּרֹד.
הַזְּמַן הִפְסִיק נְשִׁימָתוֹ לְפֶתַע,
וְהַקִּיּוּם הָפַךְ כֻּלּוֹ תָפֵל.
וּמִישֶׁהוּ עוֹמֵד בַּפֶּתַח
בְּרֹאשׁ אָפֵל.