שַׁח עַל תִּלִּים עִם שִׂיחֵי הַחוֹלוֹת הַדּוֹקְרִים
אֹפֶק הַיָּם הֶעָטוּי בְּאֵדֵי הֶחָלָב.
בַּיִת נָטוּשׁ עַל גִּבְעָה בַּשָּׁרוֹן הַבָּקְרִי,
אֹדֶם עָבֵשׁ מִתְרַפֵּק עַל כְּתָלָיו.
כְּתֹבֶת בִּלְשׁוֹן הָאִסְלַאם עַל גַּבֵּי הַמַּשְׁקוֹף,
כֹּחַל-עַל-שְׁחֹר מִתְפַּתֵּל בְּתָגֵי מִסְתּוֹרִין,
שֶׁמֶשׁ אֲדָר מְרַצֵּד עַל הַגַּג וּמְנַשְּׁקוֹ,
רַעַד דָּהוּי תַּחַת לֶטֶף כַּרְעֵי צִפֳרִים.
דִּיר מְשׁוֹמֵם עִם גְּדֵרוֹ הַדְּחוּיָה מִיָּמִים,
שַׁעַר נָעוּל עַל מַסְגֵּר הֶעֱלָה חֲלוּדָה;
כֶּלֶב בְּקוֹל מְיֻתָּם אֶל הַכְּחוֹל הַיַּמִּי
עַיִן שׁוֹלֵחַ, בִּרְדִיד גַּעְגּוּעֶיהָ לוּטָה.
כְּבִישׁ שָׁם לְמַטָּה הוֹמֶה. עַל תַּשְׁבֵּץ מִישׁוֹרִים
אֶלֶף פִּיּוֹת שֶׁל צִנּוֹר בַּפִּזְמוֹן הַמֵּימִי,
בַּיִת עוֹמֵד עַל גִּבְעָה בְּנִכְאֵי הִרְהוּרִים:
אֵי בְּעָלִים עֲזָבוּם בִּבְדִידוּת הָאֵימִים?