מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

זֶמֶר

מאת: מוריס מֶטֶרְלִינְק , תרגום: רחל המשוררת (מצרפתית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: צרפתית

וְכִי יָשׁוּב אֵלֵינוּ,

הַאִם אַגִּיד לוֹ מָה?

– תֹּאמְרִי לוֹ כִּי צִפִּיתִי

עַד צֵאת הַנְּשָׁמָה.


וְכִי יוֹסִיף לִשְׁאֹל

כִּשְׁאֹל אִשָּׁה זָרָה?

– תָּשִׁיבִי כְּאָחוֹת,

אוּלַי נַפְשׁוֹ מָרָה.


וְכִי יִשְׁאַל אַיֵּךְ,

הַאֶעֱנֶה דָבָר?

– תַּעֲנִי, תָּבַעְתִּי

מִבְּלִי לֵאמֹר דָּבָר.


וְכִי יַקְשֶׁה מַדּוּעְ

הַחֶדֶר רֵיק וְקַר?

– תַּרְאִי לוֹ נֵר כָּבוּי

וּפֶתַח לֹא נִסְגָּר.


וְכִי עַל שְׁעוֹתַיִךְ

יִשְׁאַל הָאַחֲרוֹנוֹת?

– תֹּאמְרִי לוֹ כִּי חִיַּכְתִּי,

פֶּן יְבַקֵּש לִבְכּוֹת.


מוריס מֶטֶרְלִינְק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מוריס מֶטֶרְלִינְק (מחבר)
יצירה בהפתעה
רקע

מחיי ירושלים

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

א.

אם בראשית ימי הישוב היה הניגוד שבין ירושלים ויפו ניגוד שבין הישׁן חדשׁ, בין המשַׁמרוּת וההתקדמות, ולפיכך מובן ו“טבעי”, הנה המחלוקת התוססת עכשיו בין ירושלים החדשה ובין עסקני יפו החדשים על ה“הגמוניה”, כביכול, אינה מובנת ואינה טבעית כל עיקר. האסיפה המייסדת של עניני החינוך בארץ-ישראל, שהיתה צריכה להיות לפני שבועות אחדים בראשון-לציון, לא יצאה אל הפועל, מפני שירושלים התנגדה, לא רצתה לשלוח ציר, וכשכבר החליטו לשלוח, לא החליטו אלא על מנת שהצי ישתוק… ורק כשיגיעו הדברים לשאלת יפו או ירושלים, יפתח הציר את פיו לרגע אחד ויביע את מחאת ירושלים על שפוגעים בכבוד ירושלים, ואחרי דברים אלה שוב יסגור את פיו ולא יפתחנו עד תום האסיפה.

אבל גם זה לא יצא לפועל; האסיפה נדחתה.

ככה יבַזו בני ירושלים את עצמם בבואם להגן על “כבוד ירושלים”!

ואולם כשתדברו עם בני ירושלים, שלקח להם במונופולין את “תקנתה של ירושלים”, לא יודו בשום אופן, כי זהו ענין של “לוֹקאל-פאטריוטיזמוס”, כי אם יוכיחו לכם, כי אך דרישת הצדק בפיהם. הם ידיינו עמכם ויאמרו: זה כבר כמה שנים, שמדברים על תקנת ירושלים ועדיין לא נעשה כלום במקצוע זה. ירושלים נמצאת בשפל-המדרגה. למרות שהיא העיר היותר מרובה באוכלוסין וכו‘, לא נבחר בה אף יהודי אחד לעיריה. ובמי האשם? בעסקנים שלא חשו לתקנת ירושלים, שעשו הכל בעד אחרות, ולמטרופולין של הארץ, הכי מרובה באוכלוסין, לא דאגו כלל… ועכשיו, כשמוסד חדש עומד להיבּרא, שבכוחו להכניס חיים וכו’ ולגרום לתקנתה של ירושלים – הנה גם אותו אומרים ליטול ממנה. עַוְלה גדולה!

אבל יסלחו לי הטוענים האלה, אם אעז להעיר להם, שבטענותיהם הם אוחזים את החבל בשני ראשיו. כשמדברים להם על התפגרותה של ירושלים, על דלות אונם של אוכלוסיה הבטלים, יענו ויאמרו לכם: “העסקנים אשמים, שלא דאגו”… ואולם תוך כדי דיבור הם מתחילים לדרוש “כבוד” ו“הגמוניה” לירושלים בשם אותם האוכלוסים המרובים הבטלים, שאין כמספרם בכל ארץ-ישראל…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.