מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על ים כנרת

מאת: שמואל ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל יָם כִּנֶרֶת / שמואל ליב גורדון

שָׁם בִּתְכֵלֶת שְׁמֵי הָרוֹם,

בֵּין כּוֹכְבֵי הַזִיו,

יֵדֶא הַיָּרֵחַ דֹּם,

יִצֹּק אוֹר סָבִיב.

כּוֹכְבֵי-נֹגַהּ בִּלְשׁוֹן-אוֹר

שָׁם יָשִׁירוּ אַט

שִׁירַת פֶּלֶא, שִׁיר הַדְרוֹר,

שִׁירַת נֹעַם-עַד.

וּמִתַּחַת יַם כִּנֶרֶת

שְׁנַת הַתְּכֵלֶת נָם,

גִּבְעוֹת-גֹּבַהּ לוֹ מִסְגֶּרֶת,

עוֹטֵי אֹפֶל שָׁם.

וּבְחֵיקֵהוּ זֶה הָרַךְ

יַחַד עוֹלָלָיו

אַט יָנוּמוּ, וַחֲלוֹם זַךְ

יִרְאוּ בְנֵי גַלָּיו.

וּמִתַּחַת – עֵין סַפִּיר,

סַהַר, בְּנֵי-עָבִים,

דְּגֵי-זָהָב בִּבְרַק סְנַפִּיר

רוֹדְפִים כּוֹכָבִים.

וּבוֹלְעִים הֵם בְּנֵי הָרוֹם

שָׁם לְרִבְבוֹתָם,

אַךְ הַתְּכֵלֶת, אַךְ הַתְּהוֹם

עוֹד מָלֵא אוֹתָם.

וּמֵעֹמֶק תְּכֵלֶת שְׁחוֹר

כְּבָר הַשַּׁחַר קָם,

פָּקַח עַיִן, עֵין הָאוֹר

וַיִּטְבֹּל בַּיָּם.

שׁוּר! הִכְסִיפוּ פְנֵי מִזְרָח,

סַהַר חָוַר עָל,

אַט יָפוּחַ רוּחַ צַח,

אַט יִתְלַחֵשׁ גָּל:

'עָף הָאֹפֶל, כָּלָה לֵיל,

עוּרָה, אָח עַלִּיז!

הֵן הוֹפִיעַ הַהֵילֵל,

אֶגְלֵי-זֹהַר יִז…'


וַאֲנִי נִשָּׂא וָשָׁט,

אֵדֶא הָלְאָה דֹּם –

וּסְבִיבִי יָשִׁירוּ אַט

גַּלֵּי הַתְּהוֹם.

מִימֵי-קֶדֶם עֵת בַּכֹּל

אָז זרוֹעַ אוֹר,

הֵד הָרִים יַשְׁמִיעַ קוֹל,

שִׁירַת-עֹז וּדְרוֹר;

מִימֵי קֶדֶם עֵת עַל כֹּל

יָד אָז פָּרַשׂ צָר,

הֵד הָרִים אָז יַעַן קוֹל,

קוֹל עָרִיץ אַכְזָר;

וּמִיּוֹם יָבֹא – וִיהִי

אוֹר עוֹלָם וּדְרוֹר, –

אָז יָשוּב הַכֹּל וִיחִי,

אָז יָקוּם הָדּוֹר,

דּוֹר שֶעַיִן לוֹ, עֵין-אֵשׁ,

עֹז הָרַעַם – קוֹל,

לֵב אֲרִי לוֹ, לֵב שֶיֵּשׁ

עֹז בּוֹ, רֹךְ וּגְדוֹל.


לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

שמואל ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שמואל ליב גורדון
רקע
שמואל ליב גורדון

יצירותיו הנקראות ביותר של שמואל ליב גורדון

  1. יהודית (מחזות)
  2. תורת הספרות (עיון)
  3. בלב-ים (שירה)
  4. שיח השושנים (פרוזה)
  5. צִיּוֹן (שירה)

לכל יצירות שמואל ליב גורדון בסוגה שירה

לכל יצירות שמואל ליב גורדון

יצירה בהפתעה
רקע

בזכות מבקר

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

ב“המליץ” נו' 24 קצף ה' עפשטיין על המבקר ב“המליץ” נו' 141, האומר, שאין להעתיק לשפת-עבר רק ספורים שיש להם יחס לחיי ישראל וקורותיו והחיים המתוארים בהם אינם זרים להקורא העברי. “מדוע לא נראה גם להם (לבני ישראל), ישאל ה' עפשטיין, את מקדש החיים האירופאים עם כל המונם ושאונם, יפעת זהרם וברק הודם?”, לדעת ה' עפשטיין אין חילוק גדול בין המבקר הנ"ל וחכמי סופרינו, האומרים כדבריו, ובין היהודים הפשוטים, שנכלאו בד' אמותיהם ולא רצו להסתכל מחוצה להן ולראות את הנעשה בארץ. בסוף דבריו יסיים ה' עפשטיין כראש בית-דין, אשר למשפטו ייחל הנאשם, לאמר: “אחרי כל האמור אתנו בזה בטלים דברי המבקר של “המליץ” אדות העתקות לשפת-עבר ואין למעתיקינו לתת להם לב, לו רק יבינו את אשר לפניהם וידעו מה לבחור” וכו'.

יודע אני, שהחפצים להמנות במעתיקים (“מחברים” בשפת ההמון) לא חכו עד שיבוא ה' עפשטיין להראות להם כחא דהיתרא לעבור על דברי חכמי סופרינו ולא ישימו לב גם לדברי, שאני חוכך בזה להחמיר, אך תורה היא ומעתיקינו ומצדדי בזכותם ללמוד הם צריכים.

כל בעלי הספורים בזמננו כותבים ספוריהם כדי להשתכר בהם כסף. הדבר הזה בעצמו אין בו שום רע מפני שכל אדם משתדל להשתכר כסף, ומי שאינו משתכר צריך או להחזיר על הפתחים או למות ברעב. אך אינו דומה סופר לסופר: יש סופר חכם, שהוא יודע את כחות האדם הפנימים ואת החיים והוא מתאר אותם כמו שהם, ויש סופר בעל-מלאכה, שאינו יודע אלא למלא את ספוריו בתועבות נוראות, במחזות מרגיזי לב ובעפעקטים שונים וכיוצא בזה, דברים שהם מלאכה ואינם חכמה. הראשון משתכר את כספו כפועל מועיל, והשני – כפועל בטל, המדלג על החבל לשמח את לב “הפובליקא הנכבדה”, שאין לה אלא ראות עיניה. מתוך שהראשונים מביאים תועלת, והאחרונים – אין כחם אלא להרתיח לב בתולות בעלות רגש חזק, לשעשע לב נערים ריקי מוח ולהפיל שינה על חובקי ידים, אשר בסבת לכתם באפס מעשה נגזלה שנתם. לפיכך האחרונים נדפסים ונמכרים במדה מרובה יותר מן הראשונים, שדרך הבריות לבכר את הערב על פני המועיל ולהתנפל על כל דבר הבל המביא להם עונג, ואפילו על החליל הנקרא “קרי-קרי”, שממציאו נתעשר עושר גדל בזמן מועט, כידוע.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.