מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ציץ הזהב

מאת: אברהם גולדפדן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(אשר שם חוט-הזהב על ראש רבנו הגדול פאר עדתו, אוהב עמו ואמונתו, נזר ישראל ה“ה הרב החכם המפורסם מהור”ר צדוק כהן נ“י ביום נבחר פה אחד, מאת כל עדת בני ישראל בפאריז לרב-הכולל על מחוז ארץ צרפת הבירה ביום א' כ”ט לחדש תשרי תר“ן לפ”ק).

מַה הַיּוֹם מִיּוֹמַיִם כָּל לֵב שָׂמֵחַ?

בֵּית יְהוּדָה בָרְכוּ ד' בִּנְגִינוֹת מְנַצֵּחַ,

הֵן לֹא חַג הַיּוֹם, לֹא שַׁבָּת, לֹא חֹדֶשׁ? –

אָכֵן, יוֹם זֶה מְכֻבָּד, לוֹ יָאֳתָה שִׁירָה;

כִּי נִמְשַׁח הָרַב בְּצָרְפַת הַבִּירָה

נִמְשַׁח רַב צַדּוּק כַּהַן לְכַהֵן בַּקֹדֶשׁ! –.


הַגִּידוּ זֹאת בַּיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי רוֹמַנִּיָּה!

הַשְׁמִיעוּ בִקְהַל-עֲדַת-יְשֻׁרוּן רוּסְסִיָּה!

כִּי עָלָה מוֹשִׁיעָם הֲלֹא הוּא רַב לְהוֹשִׁיעַ,

עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא לִהְיוֹת מוֹרֶה-דֶרֶךְ,

לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו כָּל כֹּשְׁלֵי בֶרֶךְ,

וְלַצְּמֵאִים לְתֹרָתוֹ אֹמֶר יַבִּיעַ –.


מִי אָסַף בָּיְתָה נִדָּחִים אַרְצָם נָטָשׁוּ?

מִי פָדָה פְּלִיטֵי חֶרֶב מִגֵּו גּוֹרָשׁוּ?

מִי עָמַד בַּפֶּרֶץ לְחַזֵּק הַבֶּדֶק?

מִי פָרַשׂ כַּפָּיו לַעֲנִיִּים אַשְׁפַּתּוֹת חָבָקוּ?

וְלַיְתוֹמִים מִי עָנָה בַּצַּר לָהֶם צָעָקוּ?

הֲלֹא הוּא צַדּוּק-כַּהַן, הוּא כֹהֵן צֶדֶק! –


עוּרָה כִנֹּרִי, עוּרָה! שַׁחַר אָעִירָה,

אָנֹכִי לְרַבִּי אָנֹכִי אָשִׁירָה,

וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמִּי אַשְׁמִיעַ תְּהִלָּתוֹ!

כִּי לוֹ נָאֲוָה תְהִלָּה, אִישׁ דָּגוּל מֵרְבָבָה,

אִמְרָתוֹ כַּטַּל תִּזַּל, גֶשֶׁם נְדָבָה,

אִישׁ קִנֵּא לְשֵׁם הָאֵל לְעַמּוֹ לַעֲדָתוֹ –.


אָכֵן – דֵּי אִמְרֵי שֶׁפֶר – לוֹ דוּמִיָּה תְהִלָּה –….

עָלַי נַפְשִׁי תִּשְׁתּוֹחָח, וַאֲנִי תְפִלָּה:

כִּי תֻמַּת לִבּוֹ לְעוֹלָם לוֹ יִנּוֹן עַל מֶצַח,

כִּי, שִׁפְעַת טַל בִּרְכָתוֹ, אֵל יָרִיק עַל רֹאשֵׁהוּ,

לִשְׂבּוֹעַ בַּנְּעִימִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהוּ,

–כִּי יַאֲרִיךְ יָמָיו, נֵרוֹ יָאִיר לָנֶצַח! ­– –


כחפץ לתמידו מוקירו ומכבדו כערכו הרם

אברהם גאָלדפאדען.


פאריז 10 אָקטאָבער 1889.

אברהם גולדפדן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם גולדפדן
יצירה בהפתעה
רקע

השחקן הותיק-הצעיר

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


מתיאטרון קמינסקי לתיאטרון “זוטא”

תיאטרון “זוטא” הוא בן הזקונים למשפחת התיאטראות העבריים הותיקים. הוא גם לא כהתחרות להם, אלא כהשלמתם. הוא מציג במושבות ובישובים החקלאיים, והתגובות בעלוני המשקים מעידות על הערכה חמה. קומתו הרמה של זיגמונט טורקוב, מייסדו וראש חבר שחקניו מזדקפת ועיניו מתחייכות בהוסיפו: “השתקעותי בארץ ובעולם התיאטרון שלה – זה הרנסאנס שלי”.

זה מקרוב חגגו את יובל הששים שלו ומלאות ארבעים שנה לפעלו בתיאטרון היהודי. בין נאום ברכה אחד למשנהו העלה הוא, חביבם של יהודי פולין, באולם “אהל שם”, קטעי הצגות – למן אחד מתפקידיו הראשונים שבתי צבי (לז’ולבסקי) ועד לאחרון שבהם “זה קרה בשאנחאי”. לא, לא היה זה חגו של טורקוב בלבד, אלא חגו של התיאטרון היהודי בכלל. והיה הערב הזה כחוויה שבסמל לחוויה שבמציאות: היתז של רוח ישראל וכשרונו שמצא תקונו באדמת מולדת.

                                                  ***

רבים מבוגרי הגימנסיה הלאומית של קרינסקי בוארשה מתחילת המאה, יד ושם להם בחיי הציבור והרוח של עמנו. ואולם הבכור למשפחת טורקוב פנה, בתום לימודיו, אל האולפן הדראמתי, הפולני, כי משיכתו היתה אל הבמה. ראשית הופעתו בעברית ב-1913, בהצגת “יהודה המכבי” ללונגפלו (בתרגום י.י. לרנר). המביים – והוא ש“גילה” אותו – מנחם גנסין, מורה בגמנסיה, בימים ההם קמה בוארשה “הבימה העברית”, שמתוכה צמחה “הבימה” ונחום צמח מארגנה ו“מגלה” את חנה רובינה, ובין חבר השחקנים גנסין ואברהם לוינסון. ומגיע אז לוארשה גם ברטונוב לביים את “היהודי הנצחי”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.