מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על תעודת "אהל שם"

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(תרפ"ט)

ההקדשה של מר בלום מצטיינת ברצינות ובכובד הראש שהיא כתובה בה, ועושה רושם כצוואה. צוואה יפה היא זו, וברטט לב שמעתיה. כך היו נוהגים לצוות אחריהם אבותינו הראשונים והטובים. הצוואה נכתבה מתוך צלילות הדעת וכוונה טהורה. הכל צפוי ומחושב בה עד לפרטי-פרטים, וניכר שהאיש השקיע שם מיטב רצונו ושאיפתו. רבים יקנאו בו, במר בלום, כי לא רבים זוכים לכך. מתוך כתב-ההקדש ברור, שכוונת הנדבן היתה להקדיש את הבית לתרבות, ספרות וכו', הנכללות כולן במושג “תורה”, תורה זו שהיא למעלה מן הזמנים ומן המפלגות והיא לישראל הר. בכתב-ההקדש נאמר “להרבצת תורה וחכמה מן המקורות הראשונים ועד דורנו”, ויש להתפלא כיצד יהודי סתם, סוחר פשוט, ידע לכלול את כל מה שיש במושג “תורה”, שאין בה חלקים וגבולים והיא מאחדת את כל הנגודים. לתורה זו, שהיא עצמה שלום ואמת ומטילה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ובין אדם לחברו – נתכוון הנדבן. את הבית הזה הקדיש לחברת “עונג שבת” לשם קידוש מיוחד של יום השבת.

אחרי קנין תורה, הקנין הקדוש והיקר ביותר לישראל הוא – השבת. כתורה, שהיא ספר הברית לישראל, כן השבת היא אות ברית בין ישראל לאלוהיו. אם נשארה מכל המצוות רק השבת, היתה היא יכולה להציל את היהדות מכליון. השבת היא אבן השתיה, שממנה הושתתו כל צורות היהדות. השבת נקשרה בהגדרת העולם העברית עם המומנט האחרון של גמר בריאת העולם. ואם התורה חכתה אלף דור לישראל, חכתה השבת כ"ו דורות מבריאת העולם ועד מתן תורה. ולשבת זו, שהיא אות ברית בין ישראל לאלוהיו, הוקדש הבית. שתי קדושות, שתי בריתות. בהכרת העם העברי ערך השבת הוא לא כמטרה, כסיום, אלא המרכז. השבת עומדת לא בסוף השבוע אלא באמצע: שלשה ימים מזה ומזה, הניזונים מן היום האמצעי.

ועוד דבר: מר בלום הקים את הבית על אדמת קודש בארץ-ישראל. רבים היו הבונים שהקימו לנו בנינים למטרות טובות בכל תפוצות הגולה – אבל זרים ירשו אותם. אילו אספו את כל הכספים שהוצאו לבנינים יהודיים בגולה, אפשר היה לבנות כבר את כל ארץ ישראל. שריד ופליט לא נשאר מכל בנינינו בגולה, הכל ירד לטמיון. ואם על פי אינטואיציה יהודית הקים הנדבן הזה את בנינו בארץ אבות, הרגיש כי כאן לא יצאו הבנינים האלה מרשותנו לעולם. והוא קשר את בנינו בשלשה קנינים: ארץ ישראל, שבת ותורה. ואני מביע לו בפומבי את קנאתי שזכה לזכות משולשת כזאת. אילו עשו כמוהו וכנתן שטראוס כל נדיבי עמנו, לא היינו עומדים עלובים כעניים בפתח.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

מלחמת המעמדות במציאות הארץ-ישראלית

מאת חיים ארלוזורוב (עיון)

יש שאנו שואלים את עצמנו: לאן הולכת תנועת הפועלים בתוך המציאות הא“ית? מה הן דרכיה ומה מטרתה? גופים רבים מבין צבור הפועלים שלנו עונים את התשובה הישנה והשגורה: תנועת הפועלים בא”י הולכת בדרכי אותה התורה עצמה המשמשת יסוד לתנועת השחרור בעולם, לאמר – בדרכי התורה של מלחמת המעמדות.

ברם שאלה זו ששאלתי: מה תורת המעמדות לגבי דרכנו במציאות הא“ית – מובן כפול לה. קודם כל היא שאלה של מדע נסיוני ולא של תיאוריה מופשטת, כלומר: באיזו מידה תורה זו הולמת את המציאות הא”י? הצד השני של השאלה הוא פוליטי וחנוכי-מעשי: איזה ערך יש לייחס לתורה זו מבחינת התפקידים המוטלים על תנועת פועלי א“י? מיום שהתחילה תנועת פועלי א”י לא ירד מסדר יומה הדיון בשאלה זו. השנויים הכבירים, המתחוללים במציאותנו לרגלי העליה וההתיישבות – יוצרים נקודות אחיזה חדשות להמשך הבירור. גם שנוי-הערכין שחל בינתים בעולם – השפיע על המבנה הנפשי והרוחני של תנועתנו בארץ. בירור זה לא יבוא לידי גמר, אלא יתפתח ויתרחב עם התפתחותה והתרחבותה של החברה היהודית בא"י. רק פתרון שביחס יוכל להנתן לשאלה זו, פתרון הפושט צורה ולובש צורה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.