מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גַּן-עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

גַּן-עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן מִי יוֹדֵעַ? –

גַּן-עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן אֲנִי יוֹדֵעַ.

עוֹד טַעֲמוֹ עוֹמֵד בְּפִי וּשְׂפָתַי,

רְאִיתִיו וְלֹא אֶזְכֹּר מָתַי,

הַבְּלַיְלָה אִם בַּיּוֹם,

הַבְּהָקִיץ אִם בַּחֲלוֹם.

עִוֵּר רָאָהוּ וְאֵלָיו לֹא קָרָב,

קִטֵּעַ בָּא בִּשְׁעָרָיו,

גִּדֵּם פָּתַח דְּלָתָיו,

וְאִלֵּם סִפֵּר לִי כָּל זֹאת בִּשְׂפָתָיו.

מִי חֵרֵשׁ יָסוּר הֲלֹם,

יֵשֵׁב וְיִשְׁמַע וְיַקְשִׁיב דֹּם.


בָּתִּים בְּגַן-עֵדֶן זְעִירִים-זַעֲרִיִרים,

צַחִים מִשַּׁיִשׁ וּמִשֶּׁלֶג בְּהִירִים,

גַּגּוֹתֵיהֶם לֹא תֶּבֶן וְלֹא קַשׁ,

כִּי-אִם צַפִּיחִית בִּדְבָש;

קִירוֹת הַבָּתִּים וְדַלְתּוֹתֵיהֶם,

חַלּוֹנֵיהֶם וּתְרִיסֵיהֶם,

מִן הַמִּסְדְּרוֹן וְעַד הָאוּלָם,

מִן הַמַּעֲקֶה וְעַד הַסֻּלָּם –

מַמְתַּקִּים מַעֲשֵׁה אֹפֶה כֻּלָּם.

עֵצָיו מוֹצִיאִים בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים,

מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים,

שֵׁשׁ וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן,

מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן;

וְעוּגוֹת בְּכַרְכֹּם וּגְלֻסְקָאוֹת,

רַכּוֹת, חַמּוֹת וְנָאוֹת,

גְּדֵלוֹת שָׁם בְּכָל הַשָׁעוֹת,

וְכָל-שֶׁכֵּן לְפוּרִים וּלְחַג הַשָּׁבוּעוֹת;

וּפַלְגֵי דְבַשׁ וְחָלָב

יָרוּצוּ בְּכָל מַעֲגָלָיו;

וַחֲרִיצֵי גְבִינָה, חֲרִיצִים חֲרִיצִים,

עוֹלִים מִן הָאָרֶץ וּמְצִיצִים,

גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים וּקְטַנֵּי-קְטַנִּים,

קְבוּעִים בַּמִּרְצֶפֶת כַּאֲבָנִים,

וְיוֹנִים צְלוּיוֹת, הֵן וְגוֹזְלֵיהֶן,

מְעוֹפְפוֹת וּבָאוֹת אֶל הַפֶּה מֵאֲלֵיהֶן.


גְּשָׁמָיו – נִטְפֵי דְּבָש וָיַיִן,

מְתוּקִים לְחֵךְ וְתַאֲוָה לָעֵיָנִים,

כָּל הָרוֹצֶה פּוֹשֵׁט לָשׁוֹן וְלוֹקֵק,

וְשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה – רוֹקֵק.

הַשֶּׁלֶג שָׁם – אַבְקַת סֻכָּר זַכָּה,

דַּקָה מִן הַדַּקָּה,

וְהַבָּרָד – גַּרְגְּרֵי נֹפֶת מְתוּקִים,

מְעֹרָבִים בִּשְׁקֵדִים וּבְצִמּוּקִים,

כָּל אוֹכְלֵיהֶם יִזְכְּרוּ טַעֲמָם

עַד יְצַמַּח לָהֶם שְׂפָמָם.


וּמִסָּבִיב לְגַן-עֵדֶן חוֹמָה גְּבוֹהָה וַאֲרֻכָּה,

דַּיְסַת אֹרֶז כֻּלָּהּ, דַּיְסָה מְתוּקָה,

וַאֲשֶׁר יֹאמַר לָבֹא בַּיְתָה –

וְחָצָה עַד צַוָּאר בְּדַיְסָה.


וּבְשַׁעַר הַחוֹמָה כְּתֹבֶת כָּזֹאת,

מִלָּה בְּמִלָּה וְאוֹת בְּאוֹת:

"מִי עָצֵל וְהוֹלֵךְ בָּטֵל בַּבָּנִים,

מִי רוֹדֵף זְבוּבִים וְקוֹטֵל קָנִים,

הֲלֹם הֲלֹם גַּנָּה-עֵדֶן בֹּאוּ,

אֵין לַעֲצֵלִים מָקוֹם טוֹב כָּמוֹהוּ.

פֹּה יֵשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם הַבַּטְלָנִים כֻּלָּם,

יְדֵיהֶם חֲבוּקוֹת וּשְׂכָרָם יְשֻׁלָּם:

פְּהִיקָה בְּדִינָר וּלְקִיקָה בִּשְׁנַיִם,

וּשְׂכַר שִׁיחָה נָאָה – שִׁבְעִים שִׁבְעָתַיִם,

וְכָל שְֹפַל-יָדַיִם וְזוֹחֵל עַל שְׁתַּיִם

יֵצֵא לוֹ שֵׁם בֵּין תַּנּוּר וְכִירַיִם

מִמִּצְרַיִם וְעַד אֲרַם נַהֲרַיִם."


אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ אֲסַפֵּרָה,

וְאַתֶּם שַׁלְּמוּ לִי בִּמְזֻמָּנִים מְהֵרָה

גֵּרָה שְׁלֵמָה וַחֲצִי הַגֵּרָה.

אָמֵן וְאָמֵן.


חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

העורב מאת אדגר אלן פו

מאת אדגר אלן פו / זאב ז'בוטינסקי (שירה)

תרגם זאב ז’בוטינסקי תַּרגּוּם זֶה מֻקדָּש לְאִמִּי

כַּחֲצוֹת לֵיל קֹר וָסַעַר, עֵת אֲנִי, שְׁבוּר-הַצַּעַר,

בְּסִפרֵי חָכמָה נִשׁכַּחַת הִסתַּכַּלתִּי נִים-וָעֵר,

בָּא קִשׁקוּשׁ סָתוּם בַּדֶּלֶת, קַל כְּדֶפֶק יָד נֶחשֶׁלֶת –

יָד חוֹשֶׁשֶׁת – יָד שׁוֹאֶלֶת מַחֲסֶה לְדַל אוֹ גֵר.

“זֶה אוֹרֵח” – כֹּה לָחַשׁתִּי – "זֶה אוֹרֵח, זָר אוֹ גֵר –

זֶה אוֹרֵח, לֹא יוֹתֵר".

זְכוּרָנִי: לֵיל-עֲצֶבֶת – סוּפַת-חֹרֶף מְיַבֶּבֶת –

אֵשׁ כִּירַיִם, נֶעֱזֶבֶת, גּוֹסְסָה בְאוֹר חִוֵּר;

לֵיל אֵין-סוֹף, אֵין קֵץ לַחֵבֶל – לֹא הוֹעִילוּ סִפרֵי-הֶבֶל

הַשׁכִּיחֵנִי אֶת הָאֵבֶל – אֶת הַצַּעַר הַבּוֹעֵר –

אֶת לֵנוֹרָה שֶׁנָּמוֹגָה כְּהִמֹּג חֲלוֹם עוֹבֵר –

כַּחֲלוֹם, וְלֹא יוֹתֵר.

וִילוֹנוֹת הוֹמִים בְּרַחַשׁ צָקוּ לַחַשׁ, הָגוּ-נַחַשׁ –

אַרגְּמַן יְרִיעַ מֶשִׁי נָף אֵימָתָה בְהַסתֵּר.

לְהַרגִּיעַ לֵב קוֹדֵחַ, אֶל עַצמִי בְקוֹל בּוֹטֵחַ

שׁוּב אָמַרתִּי: "זֶה אוֹרֵחַ, הֵלֶך-לַילָה מְאַחֵר –

גר אחד תועה בדרך, זר בנשף מאחר –

זֶהוּ, זֶה וְלֹא יוֹתֵר".

נָח לָרוּחַ הַיָּגֵעַ, שָׁב לִבִּי לְהֵרָגֵעַ,

וְקָרָאתִי: "הוֹ יִסלַח-נָא – לֹא יָכֹלתִּי לְבָרֵר

מַה זֶה, יָד קַלָּה דוֹפֶקֶת אוֹ רִצפַּת חֶדרִי שׁוֹרֶקֶת,

כִּי נִרדַּמתִּי לִי בַשֶּׁקֶט תַּרדֵּמָה בֵין נִים וָעֵר" –

וּפָתַחתִּי אֶת הַדֶּלֶת בְּעוֹדֶנִּי מְדַבֵּר:

אֲפֵלָה – וְלֹא יוֹתֵר.

וּבִתהֹם רַבָּה סָקַרתִּי, וְהֶחרַשׁתִּי, וְהִרהַרתִּי –

הִרהוּרִים שֶׁפֹּה בֶן-חֶלֶד מֵעוֹלָם עוֹד לֹא הִרהֵר.

אֲפֵלָה – וְלֹא נָאוֹרָה; דֻמִּיָּה – וְלֹא נֵעוֹרָה;

וּפִתאֹם הַשֵּׁם “לֵנוֹרָה” אֶת שַׁלוַת הַלֵּיל נִקֵּר.

אֶת הַשֵּׁם אֲנִי לָחַשׁתִּי: הֵד בָּאֹפֶל הִתנָעֵר –

הֵד בָּאֹפֶל, לֹא יוֹתֵר.

וְחָזַרתִּי דֹם לָשֶׁבֶת, וּלבָבִי אֻכַּל-לַהֶבֶת –

וּפִתאֹם שָׁנָה הַדֶּפֶק, אַך כָּעֵת מִצַּד אַחֵר.

אָז אָמַרתִּי: "זֶה הָרוּחַ מְנַדנֵד תָּרִיס פָּתוּחַ –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.