מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אֶל הַסּוֹנֶטָה הָעִבְרִית

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יָקַרְתְּ לִי, מַה יָקַרְתְּ, סוֹנֶטָּה, ‘שִׁירַת זָהָב’!

מִימוֹת הָרֵינֵסַנְס מִשְׁמֶרֶת לָנוּ אַתְּ.

הָ’עִמָּנוּאֵל' – הוּא הֵד מַנְגִּינָתֵךְ אָהָב,

וִיחִידֵי-דּוֹר נְצָרוּךְ בְּאִיטַלְיָה, וְלֹא מַתְּ.

אָהַבְתִּי צִמְצוּם נִיב-חֲרוּזֵךְ, פּוֹזֵז כַּזָּהָב,

מְלֻטָּשׁ מַחֲזִיק בּוֹ הַמְּרֻבֶּה שֶׁבַּמּוּעָט,

וּגְמַר-בָּתַּיִךְ לָךְ הַמְצַלְצֵל בְּאוֹן וָרָהַב,

חֲלִיפוֹת הֶגְיוֹן בָּךְ כְּאוֹר הַחֲזִיז הֶחָד.

אַךְ מִשֶּׁרֻכְּזָה בָּךְ מַחֲשָׁבְתִּי בַת הֲגִיגִים

מַה-דְּמוּת אֶעֱרָךְ לָךְ? – קִלּוּחֵי בַרְזֶל סִיגִים,

שֶׁנִּכְנְעוּ לַדְּפוּס, מֻצָּקִים, סְפוּגֵי-צְלִיל.

כִּי כֵן הֲלֹא גַם אַתְּ: צִיּוּרִים מְפֻתָּחִים

בְּמַתְכֹּנֶת כֻּלָּהּ סְיָג, מְסֹרוֹת-קֶדֶם, כְּלִיל,

הֶגְיוֹנָיו צְפוּפִים בּוֹ וּמִדַּבְּרוֹתָיו רְוָחִים.


אודיסה, 1920

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

הקדמה: אנדרה אדי

מאת אביגדור המאירי (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.

א.

עם הופעתו של ספר שירי-אדי בעברית, אקטואלית היא השאלה: מה זה מודרניזם?

דבר אחד ברור: המודרניזם בספרות לא יכל להיות דבר שבאופנה קיקיונית, אלא הישג תרבותי, העולה במשהו על ההישגים הקודמים לו, וכהישג תרבותי משמש הוא דרגה בהתפתחות ובהתקדמות. ובהקבלה לשטח הטכניקה: כמו שכל חידוש בטכניקה משמש דרגה בהתפתחות האמצעים הטכניים. וכשם שהחידושים הטכניים ערכם נמדד במידת התועלת למטרתם, כך גם ערכו של המודרני נמדד במידת תועלתו למטרתו הנכספת; בספרות – במידת כוח-ההשפעה החדש שלו על הקורא התרבותי, כוח-ההשפעה העולה על קודמיו.

אמצעי חדש כזה להשפעה בספרות הלירית הוא הסימבוליזם . הסימבוליזם הספרותי לא הוגדר עדיין בתורת הספרות העולמית, וזה מטעם פשוט: אף כי ימיו כימי הספרות בעולם, לא התגבש לכדי תבנית מוצקת בדומה לאותן הצורות השיריות שמהן התפתח במשך דורות – ההשוואה, ההשאלה, המשל והאלגוריה, ושגרעינו נמצא כבר בספרות העתיקה ביותר: בסינית, במצרית, בתנ"ך ובספרות היונית. ורק בתקופה שקדמה לשלנו התחיל הסימבוליזם להנץ פרחי-פירות ניכרים בספרות הצרפתית ביצירותיהם של המשוררים ורלן, רמבו, מאלארמיי – והמשורר ההונגרי אנדרה אדי העלה אותו לשיאו.

אך ההבדל שביניהם ובין אדי הוא לא רק בדרגת הרמה הסימבוליסטית, אלא גם מבחינת הדקאדנץ, מושג שנולד במבוכת-מוחם של המבקרים לציון-שלילה כלפי הסימבוליסטים הצרפתים, ושפרושו ירידה. מהי ירידה זו? מעולם לא הוגדר בעצם, ומה שבא במקום ההגדרה, אינו אלא גמגום, שלחינם תחפש בו שלילה; הלך רוח פסימי, לאות-החיים, הנושאים הם שלילת-החיים, תופעות חולניות והמוות; הלאה: עדינות ההבעה לתסבוכת נפשו של האדם המודרני בעזרת חידושים וגווני-גוונים של השפה. –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.