מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חֲלוֹם חֶזְיוֹן אָבִיב

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כַּר וְאָחוּ פְּרָחִים עָטוּ,

וּמֵרוּח צַח יָפוּחַ

שָׁם יָנוּעוּ אַף יִנָּטוּ,

וַאֲנִי הוֹלֵךְ שָׁם לָשׂוּחַ.

הוֹלֵךְ אָנִי, אָטֶּה אָזְנִי

פְּרָחִים שָׁמָּה מַה יַּבִּיעוּ,

מַה תַּגֵּדְנָה הַחֲבַצָּלוֹת,

הַשׁוֹשַׁנִּים מַה יַּשְׁמִיעוּ…

אַלְפֵי קוֹלוֹת תִּשְׁמַע אָזְנִי…

כָּל עוֹף כָּנָף יִתְרוֹעָעוּ.

שָׁם הַזָּמִיר יֵיטִיב נַגֵּן,

הָאַלּוֹנִים כָּף יִמְחָאוּ.

וּבְמַקְהֵלוֹת שָׁם יָשִׁירוּ

הַצִּפֳּרִים וִירַנֵּנוּ,

עוֹלָלֶיהָ חֲסִידָה תִּקְרָא

עַל הַבְּרוֹשִׁים שָׁם קִנֵּנוּ.

וַאֲנִי הוֹלֵךְ – עֵינַי דִּלּוּ

אֶל יָם פֶּלֶא, יָם הַתְּכֵלֶת,

שָׁם הַשֶׁמֶשׁ רוֹחְצָה, שׁוֹחָה,

תִּזְרוֹם אוֹרוֹת כַּשּׁבֹּלֶת.

וּבִתְהוֹמוֹת יָם הָאוֹרָה

חֶזְיוֹן נָעִים תָּשׁוּר עֵינִי,

אֵיךְ הַכְּרוּבִים שָׁם יִצְחָקוּ,

שָׁם הָאֶחָד אֶל הַשֵׁנִי

בִּמְלֹא חָפְנָיו יִזְרֹק מַיִם

צַחִים זַכִּים כַּסַּפִּירִים,

וּמִשְׁנֵהוּ יַטְבִּלֵהוּ

שָׁם בַּגַּלִּים הַמְּאִירִים.

יִצְלוֹל, יַעַל עָטוּי אוֹרָה,

יִשּׁוֹם יִשְׁאַף אַף יָפוּחַ,

וּמְטַר זָהָב יֵרֵד אָרֶץ,

חֶרֶשׁ ישּׁב גַּם הָרוּח…

וּמְטַר זָהָב יֵרֵד אָרֶץ…

חִצִּים יִפְּלוּ שָׁם הַנְּטִיפוֹת,

שָׁם מִקֶּשֶׁת הָאַרְגָּמָן

וּתְפַלַּחְנָה לֵב הַ…

הוֹי! הִנֵּה בַּנְתִּי לְרֵעֲכֶן,

הַשּׁוֹשַׁנִּים וַחֲבַצָּלוֹת!

– הֵן הִתְאַדְּמוּ אָף חָוָרוּ, –

בֹּשְׁנָה בֹּשְׁנָה, הַהוֹלֵלוֹת!

אֶל הַכְּרוּבִים הַנֶּחְמָדִים

הֵן נְשָׂאתֶן אֶת עֵינֵיכֶן,

וּבַלָּט אַהֲבָה תֶּהֱגוּ

אֶל הַיְקָרִים לִלְבָבֵ[י]כֶן.

עַתָּה אֵדַע אֵת אֲשֶׁר שָׂחָה

הַשּׁוֹשַׁנָּה לַחֲבַצֶּלֶת

עֵת כָּפָפָה וַתָּשׂוּחַ

אֹדוֹת שׁוֹכְנֵי יָם הַתְּכֵלֶת.

כְּרוּבֵי שַׁחַק הַנֶּחֱמָדִים,

הָגְתָה דִבְּרָה הַיְפֵיפִיָּה,

וַתִּתְאַדַּם הַשׁוֹשַׁנָּה,

וַיֶּחֱוָרוּ פְּנֵי הַשְׁנִיָּה.

גַּם הַפְּרָחִים שָׁם הִבִּיעוּ

הָגוּת רוּחָם וַיָּשִׂיחוּ

וּמֵרוּח אַט יָפוּחַ

כָּפוּ רֹאשָׁם וַיִּשּׁחוּ.

וּמִמַּעַל כְּרוּבִים שׂוֹחְקִים

רִשְׁפֵּי אֵשׁ כַּטַּל יַרְעִיפוּ

לַשּׁוֹשַׁנִּים בְּנוֹת אֲדָמָה,

וִילַבֵּבוּ כִּי יַשְׁקִיפוּ.

וּבְמֶרְחֲבֵי הָרָקִיעַ

אַט יִזּוֹלוּ יִבְלֵי תְּכֵלֶת,

שֶׁמֶשׁ אָבִיב בָּם רוֹחֶצֶת

תִּזְרוֹם אוֹרוֹת כַּשּׁבֹּלֶת.

וּבִתְהוֹמוֹת יָם הָאוֹרָה

צוֹלֵל שָׁמָּה מַבַּט עֵינִי,

אִתּוֹ יַחַד עֶשְׁתּוֹנוֹתַי

הָהּ, לֹא אֵדַע נַפְשִׁי אָנִי!..

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הָעַכָּבִישׁ

מאת אביגדור המאירי (פרוזה)

א

עוד לא הספקנו להפיש את אברינו העייפים ממלחמה ארבעה ימים רצופים, עוד נחרנו את שנתנו המתוקה-החטופה – והנה פקודה במפגיע:

– “אחד מקציני החלוצים יקח לו ששה אנשים ויתקיף את מכונת האויב (מכונת-יריה) שמעבר לגשר הדניסטר ויביאה חי או מת!”

שמונה היינו, שהפקודה חלה עליהם. כולם עייפים, כולם שבורים, כולם שכורי-היגיעה וכולם בחירי-המזל, שניצלו אתמול מתוך גרונו של המוות. בחדר אחד שכבנו בחפירות וישַנו שינה בטוחה ולא בטוחה, שאחרי הקרב הנורא אפשר סוף-סוף יעלה בידינו לנוח לכל הפחות יום-יומיים.

ופתאום – הפקודה.

את הפקודה קבלתי, במקרה אני, ואני הקראתי אותה בקול. ומובן שלפי רגש חובתי, אני בעצמי הייתי ה“פרוונקא”. – זאת אומרת: רציתי להיות, אלא שברגע זה קם אחד מחברינו, הקצין ואלטר עמוּדי והשכיב אותי חזרה על מטתי בתנועה מוחלטת:

– לאן לעזאזל? שכב לך במנוחה. אני אלך.

קם והתלבש (עד כמה שבכלל פשטו שם אצלנו את הבגדים לפני שינה) ובינתים מלמל כמו לעצמו:

– אני אראה לו לחזיר מוג-לב זה, מה זאת גבורה. ואם אחרי מעשה זה עוד ירהיב לפגוע בכבודי – אני אקח אותו עמי לגיהנם. תמות נפשי עם –

ואלטר עמוּדי היה יהודי – יהודי יותר מכולנו. איש מוזר היה ואלטר עמוּדי. צעיר בן עשרים ושתים, שמעולם לא ידע צורת אלף יהודית וכל יהדותו הצטמצמה לפני המלחמה בזה, שבכל שנה ושנה, ביום מות אמו, הלך לבית הקברות ונתן לו לשומר הקברים מטבע של זהב, שיטע פרחים על קבר אמו. ובשעה שגייסו אותו למלחמה – שוב הלך לשומר בית-הקברות, נתן לו מטבע של זהב ואמר:

– שמע יהודי, הפעם תטע אתרוג על קבר אמי. הבינות? אתרוג תטע!

השומר היהודי הביט בו בעינים תוהות: אתרוג?

ואלטר עמוּדי הרגיש בתמהונו של הלה ותקן את העקמומית שבלבו:

– מדוע אתה תמה? אני רוצה אתרוג, אני ראיתי פעם – – כזה, זה פרח – – פרי יהודי ואני רוצה על קבר אמי. אפשר – יקר יותר מדי?

והושיט לו עוד מטבע – והלך לו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.