מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שירים מן העזבון

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שירים מן העזבון – אַחֲרֵי הַדְּמָעוֹת / ח"נ ביאליק

אֶת הַחַמָּה בִּגְבוּרָתָהּ

אַחֲרֵי גֶשֶׁם אֶרֶץ יוֹרֶה

אִם רְאִיתֶם אֵיכָה תִקְרַן,

תִּזְרֹק חֲנִיתוֹת, חִצִּים תּוֹרֶה

אֶל כָּל אֵגֶל, אֶל כָּל טִפָּה,

הַנִּפְזָרִים כַּסַּפִּירִים

בֵּין יְרַקְרַק דֶּשֶׁא עֵשֶׂב

וּמַבְהִיקִים וּמַזְהִירִים,

וּבְקַרְנֶיהָ אֶל כָּל נִלְאֶה

תִּשְׁלַח מַרְפֵּא, תִּפַּח נָפֶשׁ;

אָז יַבְרִיקוּ גַם מֵי בִצָּה

יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי רָפֶשׁ…

כָּכָה אַחֲרֵי דְמָעוֹת חַמּוֹת

מֶרְחַב תֵּבֵל יִרְחַב לִבִּי

וּבְמַחֲשַׁכָּיו תָּצִיץ קֶרֶן

אוֹר הַיַּלְדוּת – עֵת בְּאִבִּי

רְוֵה טַל שַׁחַר עוֹד הָיִיתִי,

כְּאַיָּלָה קַל וּמָהִיר

לָרוּץ לָרוּץ… וּכְצִפּוֹר

לָעוּף עָל אֶל שַׁחַק בָּהִיר…

כִּימֵי הַשָּׁמַיִם.

וּבְדִמְעָה עַל לֶחִי

וּבְשִׁפְלוּת בִּרְכַּיִם

וּבְרֹאשׁ כָּפוּף מַטָּה,

בְּרֶטֶט, בְּחִילָה

אֵבוֹשָׁה, אֵחַתָּה

וְאֶשְׁאַל “מְחִילָה”.

וּלְכַפֵּר פָּנַיִךְ

פֹּה אֶשָּׂא לִבָּתִי,

שֶׁלָּךְ וְאֵלַיִךְ

הִנְנִי אֻמָּתִי.

וָלֹא, אֶצַּע קִבְרִי

בְּנַחַת וְשׁוּבָה

כִּי מַתִּי כְּעִבְרִי

בְּוִדּוּי בִּתְשׁוּבָה…

כ' כסלו תרנ"א

וּכְבָר אֵדְעָה אָבִין שִׁבְרָם;

הוֹי, אֵיךְ עֵינַי בִּי תִּכְלֶינָה

טֶרֶם קָמוּ לִרְאוֹת קִבְרָם!

דְּמָעוֹת חַמּוֹת, דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת…

אַזֵּל, אַזֵּל… יִרְחַב לִבִּי,

אֶרְאֶה אוֹתִי בְּיַלְדוּתִי

חַי, רַעֲנָן, עוֹד בְּאִבִּי,

וּמִבֶּטֶן אַשְׁפָּה אָשׁוּב

אֶחְלֹם: פֶּרַח רַךְ נָטוּעַ

עֲלֵי עָיִן, וּמִמַּעַל

מֶרְחַב יָהּ וְאוֹר זָרוּעַ…

ג' אדר תרנ"ב

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

מבית ומבחוץ

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)

א

עוֹלָם הָפוּךְ

עולם הפוך אני רואה אצל אחינו שבמערב: בנוהג שבכל אומה חיה וחפצה לחיות, שהטיפול בהעבר שלה בא רק כדי להחיות את ההווה, ובשעה שהיא עוסקת בפילוסופיה של תולדתה, עיקר מגמותיה הן אותן התוצאות היוצאות מהחשבון הכולל הזה, שמהן תקח לה אבנים ליסודי חייה בהווה ובעתיד; באוד שאחינו שבמערב עושים את ההיפך, הם משקיעים את שארית רגשותיהם הלאומיים התולדה המופשטת של היהדות בעבר, כדי שיהיו בני-חורין בהווה, להתבולל בין העמים ולחיות חיים שאין להם כל יחס אל העבר ההוא, הקפול ומונח אצלם בבתי-מדרשות וביבליותיקות. הם מבקשים לצאת ידי חובת עמם רק על ידי עסקם בפילוסופיה של תולדות ישראל, שהן לפי דעתם דבר שכבר נשלם ואינו סובל עוד שינוי ותוספת.

ולא עוד, אלא שגם באותה פילוסופיה עצמה בוחרים המה להם ארחות עקלקלות, בשוגג או במזיד. רגילים המה לעשות חזיונות פרטיים ליסודות ואת היסודות לחוקים. על ידי כוח-ההפשטה בהלך-מחשבתם הם מכיילים את הפרטים; וכיון שהגיעו, על ידי צירופי איזה מעשים להנחת כלל ידוע, מיד הם רואים בו כעין מטבע נצחית, הטבועה בהלך תולדתנו, או עיקר שכל ישראל לא נבראו אלא בשבילו…

יודעים אנו, שבמשך תולדתנו הארוכה מסרנו נפשנו והקרבנו את חיינו על מזבח קיום עמנו. ובעוד שהחזיון הזה ימלא את לבבנו בעוז-נפש, מתחכמים אחינו שבמערב לראות בו רק תכלית מוסרית מיוחדת, שהיא היא “מַלאכוּת” ישראל, או בלשונם – “מַלאכוּת היהודית”, כלומר, עם ישראל בא לעולם אך ורק בשביל לקדש את השם ולהנחיל לכל באי-עולם את היסוד הגדול בתורת המידות: יהָרג ואַל יעבור!

ואחד מחכמי ישראל, מורה לתולדה ולפילוסופיה הדתית בבית-המדרש העליון לחכמת-ישראל אשר בברלין 1, עוד מרחיק ללכת בהנחתו, שהרעיון הזה של,קידוש השם" נעשה ליסוד היהדות בימי תגבורת המכבים, שבהם ובעצם נשמתם הלאומית הוא רואה רק “קדושים דתיים”, שלא היה להם כל אידיאל לאומי זולתי ליהרג על “קידוש השם”.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.