מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מַלְאֲכֵי חֻרְבַּת פִּי-בֶסֶת...

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַלְאֲכֵי חֻרְבַּת פִּי-בֶסֶת, מִפְּלִיטֵי קַרְנוֹת מִזְבֵּחַ,

אֲרִיאֵל וַעֲזָרָה,

פּוֹחֲדִים צֵל בֵּית-הַכְּנֶסֶת, זְקוּפֵי-גֵב וְלֵב שָׂמֵחַ,

לֹא יָדְעוּ מַה טּוֹב מָה רָע,

כָּאַסְפֶּסֶת נוֹתְנִים-רֵיחַ, הִשְׁכִּירוּנִי אֵשׁ זָרָה.

מַלְאֲכֵי שַׁבָּת נִקְדֶּשֶׁת, סַגְפָנִים זְעוּמֵי עֵינַיִם,

מְלַוֵּי סָבִי וְאָבִי,

נוֹרָאִים מְאֹד מִגֶּשֶׁת, מְעוֹנָה לָהֶם שָׁמַיִם, עִמְמוּ שִׁיר זְהָבִי

כִּמְצוֹף רֶשֶׁת אֶת-הַמַּיִם, הִתְנַכְּלוּ לִי – לִלְבָבִי.

כִּי עַל כֵּן נַפְשִׁי נִלְכֶּדֶת בִּתְפִלּוֹת בֵּין-הָעַרְבַּיִם,

בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב,

וּבִיגוֹן נוֹף הַמּוֹלֶדֶת וּבְתוֹחֶלֶת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם אֶל

מְשִׁיחַ עוֹטֶה זִיו,

וּבוֹדֶדֶת תֵּט כַּפַּיִם לַ“שְׁכִינָה” וּ“זְמַן קָרִיב”.

וְאוּלָם גַּם בְּלֵיל אֶמֶשׁ סוֹד אֱלִיל – סוֹד הַמִּזְבֵּחַ –

יְפַעְפֵּעַ בְּדָמַי,

יֵשׁ כֹּהֵן וְיֵשׁ עֶבֶד-שֶׁמֶשׁ אֵלְכָה לִי בִּשְׁבִיל קֵרֵחַ

וּבוֹדֵד – אַךְ מִיָּמַי

לֹא רָשַׁמְתִּי שִׁיר קוֹדֵחַ אֶלָּא בְּאוֹר עַל דְּיוֹ-רְשָׁמַי.


תל-אביב 1935

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

השתלשלות מסבות

מאת ישעיהו ברשדסקי (פרוזה)

הוא היה משתבח תמיד במעשיותו המצוינה של עצמו ובחשק מיוחד היה מוכיח את האחרים, שאין בהם אותה המדה בשעור מספיק.

– כל האידיאליות הזו איננה שוה חצי פרוטה, - היה רגיל לטען בהתלהבות יתרה – העקר הוא ידיעת החיים כמו שהם בפעל, הכשרון להוציא תועלת מכל מקרה והסגולה להשתמש כהגן בכל האמצעים האפשרים, מבלי שים לב לכל אותם המשפטים המפשטים, שאין להם שום אחיזה בחיי המציאות!…

ואת התיאוריה הזאת היה הולך ומפתח, הולך ומחזק על ידי מופתים והוכחות שונים, אשר אולי השאירו מקום להשיב עליהם מצד עצמם, אך אחת, לפחות, הוכיחו בודאי: שזליקוביטש מאמין באמונה שלמה בצדקת טענותיו…

כן הוא, לו גם אפשר היה להניח, שהאמונה הזאת לא היתה שלמה בראשיתה; בכל אופן לא היתה כל אפשרות לשער, שהתיאוריה, הנשנה וחוזרת ונשנה במשך שנים רבות, לא נקבעה עוד כל צרכה בלב אותו האיש, המטיף לה בכל עת תמיד…

ולהטיף לתיאוריה הזאת היה מקום פעם בפעם. רֻבו היותר גדול של חוג מיודעינו היה מאותם הצעירים האי-מנוסים בחיים, הנמשכים יותר מכל אחרי האידיאליות והמשפטים הנאצלים – היכל זליקוביטש אפוא להתאפק ולהחריש? היכל להתיחס בקרת-רוח לזאת, שהטוב והקרוב בידידיו, כהנובסקי, איננו מבין כלל את חיי המציאות ומאבד פעם בפעם טובה הרבה באידיאליותו היתרה?!…

כהנובסקי וזליקוביטש היו בני עיר אחת, חברים מקדמות ילדותם, אשר יצאו יחדו בעת אחת מעיר מולדתם הקטנה על פני ארץ רבה לבקש מחיה; אך האחד בא ישר אל עיר-הפלך שלנו. N ויכונן מצבו בתור בעל-פקודה באחד בתי-המסחר – לא כן השני, אשר נדד במשך שנים אחדות, עבר מעיר לעיר, נסה מזלו במקצועות שונים, ורק באחרונה, אחרי טלטולים רבים ומסות-חיים שונות, בא גם הוא N -ה לשרת בבית-מסחר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.