פה ושם מעקמים אנשים חוטמם: הם אינם מתפעלים מצורתו של מועמד אחד וגם לא מדיבוריו; אחרים אינם מאושרים מכל העשרה הראשונים, הם היו משבצים אחרת; תמיד מישהו אינו מאמין ביושרו של מישהו; תמיד זוכר מישהו חשבון ישן מימים עברו, ולא ישקוט; ותמיד נאנח משהו ומפיל ספק בכל: האם בכלל טובים אלה שכאן מאלה ששם, ואם באמת טובה מפלגה אחת ממפלגה אחרת – ואז למה לשנות?
תמיד יש אנשים מתהלכים בינינו בין ספקנים במשהו, ובין כופרים בכל; תמיד לא הכל בעיניהם הוא מאה אחוז כמו שהיו רוצים וכמו שהיה ראוי שיהיה; תמיד יש למישהו פתרון טוב יותר, הגדרה הולמת יותר והצעה גאונית יותר – מאלה ששומעים וקוראים עליהן.
ואולי אפילו צודקים המבקרים פה ושם בדברי ביקורתם.
אלא שכל זה עכשיו חסר משקל. גרוע מזה. כל זה עכשיו הוא אבני נגף. כעת, חודש לפני ההכרעה. מה שמוצע היום – הוא מה שיש. הנבחרים הם הטובים שישנם. אלה הם היום כלי העבודה של ההיסטוריה של היום. וגם ניתן עוד לשנות דברים ולהלום יותר את תביעות המציאות.
לא זה הדבר כעת.
הדבר כעת הוא אחד ופשוט וחמור: לא להניח לממשלתו של בגין לחזור לשלטון. לא בשום פנים, לא בכל מחיר.
זה הדבר, וזה הכל.
היום אין שאלה אחרת, לא אם אנשי העבודה הם הטובים ביותר, ולא אם רעיונותיהם הם המוצלחים מכל. היום השאלה היא על דרך המניעה: שממשלת בגין לא תחזור עוד לעשות ממשלה.
אנו יודעים עליה כל מה שאפשר לדעת, כדי לדעת שהיא סכנה, והיא מכשלה, והיא בגדר אסון לאומי.
וכדי למנוע אסון לאומי – צריך להתגייס ולעצור, להתגייס ולהפוך את הדברים: שלא יחזרו עוד לשלטון. ללכת לעם, כל יום, כל הימים, כל אחד, בכל לשון של הסברה, של הפצרה ושל אזהרה. ללכת אל כל קצווי העם: תקום ממשלה אחרת, קודם כל אחרת, קודם כל לא זו, לא בגין עוד.
שיישאר זכר שלטונו של בגין כזכר שנת הבצורת שנגמרה, שנת הארבה שחלפה. ללכת אל כל אחד, לאחוז לו בדש בגדו ולא להניח לו עד שיאמר מכל ליבו: לא. והן.
לא לממשלת בגין.
הן לממשלה שתחליפו.
יזהר סמילנסקי, דבר, 2.6.1981
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.