מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קִרְיַת הַזָּהָב

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָהַבְתִּי לָמוּת בָּךְ, אַתְּ קִרְיַת צְבִי הַזָּהָב!

לְרַגְלֵי מִגְדָּל גֵּאֶה וּבְרוֹשׁ מִתַּמֵּר,

בְּצֶאֱלֵי הֵיכָל קָדוֹשׁ, תַּחַת שְׁכִינַת אֵלִי,

לְהֵדֵי תְפִלַּת רַחֲמִים נָמוֹגָה לָהּ בַּשְּׁקִיעָה

וּצְלִילֵי הִמְנוֹן נִצְחִי לַחַשׁ דּוֹרוֹת לוֹ–

אָהַבְתִּי לָמוּת, לָמוּת!..

קִיר הַנְּבִיאִים! לִפְנֵי מוֹתִי

טֶרֶם צֹם שַׁבָּתוֹן יְצַוֶּה נֹפֶשׁ לִי

אֶטְבֹּל אֶרֶז אַדִּיר בְּיַם הַמָּוֶת,

בְּלַבַּת סְדוֹם אֶטְבֹּל עַנְפֵי עֻזּוֹ

וּבִכְתַב הָאֵשׁ לְאוֹר לְבָנָה מֵתָה

עַל הַר הַקִּרְיָה חָקַקְתִּי לִי: "פֹּה!

פֹּה אָנוּחָה לִי!.."

מֵרֹם שָׁמַיִם אֶקְרַע צְחוֹר עַרְפַּלִּים

וּבְשֶׁלֶג חֶרְמוֹן הַנָּמֵס עִם הַחַמָּה

הַנִּשְׁפָּךְ כְּעֵין הֶחָלָב – אֶת שׁוּלֵיהֶם אֶרְחָץ

וּהָיוּ לִי תַכְרִיכָי!..

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם! אַל תִּרְהֲבוּ רַהַב

לִסְגוֹר עַפְעַף עֵינִי עִם גּוֹלֵל רָטֹב אַחֲרוֹן!..

תִּהְיֶינָה עֵינַי אֵלֶּה! תִּהְיֶינָה פְתוּחוֹת, פְּתוּחוֹת

לְהַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה, אֶל טָהֳרָם, אֶל כּוֹכְבֵיהֶם,

הִתְעַנֵּג עַל נוֹף הָרַי, קֵיצָם וַאֲבִיבָם,

עֲלֵיהֶם קִרְיַת לִבִּי חוֹלֶמֶת לַהּ, חוֹלֶמֶת!..

תִּהְיֶינָה עֵינַי פְּתוּחוֹת לֵהָנוֹת מֵאוֹר גְּבִרְתִּי,

לְאַמֵּץ אֶת שִׂפְתוֹתַי תָּמִיד אֱלֵי פִיהָ –

כִּי לֹא שָׂבַעְתִּי יָפְיָהּ פֹּה עֲלֵי אֲדָמוֹת!..

תִּתְלַבֵּן נָא הַקִּרְיָה! וְהָיָה לִי עוֹלָמִי

עִם יָמָיו וְלֵילוֹתָיו, בֹּקֶר וַעֲרָבָיו,

תַּשְׁלוּמִים גְּדוֹלִים לִי

לְמַלְאוֹת חַיַּי אַחֲרֵי מוֹתִי, סֶלָה!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. הדקל (שירה)
  3. תלג'יה (שירה)
  4. חֶרְמוֹנִים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

מהותו של ביאליק

מאת זלמן אפשטין (מאמרים ומסות)

ביאליק הוא משורר גדול ממדרגה ראשונה, אך לא זה בלבד. הוא לנו בספרותנו העברית חד בדרא, אחד ואין שני לו בדורנו.

ובמה כחו גדול? יש בדורנו בספרות העברית עוד משוררים גדולים, לא רב מספרם, אבל ישנם; וכאשר נבוא לשפוט מבחינת הכשרון הפיוטי כשהוא לעצמו, אז המשוררים הגדולים ההם יכולים אולי להתחרות עם ביאליק ולהתיצב עמו בשורה, או סמוך לו במעלות הפיוט; ואם בכל זאת היתה להלכה פסוקה בחוגי הסופרים, ועוד יותר בהכרתן של השכבות הרחבות מהצבור הישראלי באשר הוא שם, כי ביאליק הוא המשורר העברי בהא הידיעה, נושא הנזר של משורר האומה בדורנו, הלא צריכים אנו ליתן לנו חשבון ולדעת בשל-מה נעטר בנזר-תפארת זה. מה טבעם של הסממנים-הקסמים, שיש בכשרונו, אשר על-ידם התרומם למעלה ראש בגובה שכזה והיה לחד בדרא?

לפי דעתי, יתרונו הגדול של ביאליק, שבו קנה לו עולמו והיה לביאליק, היא עממיותו הכלל-ישראלית – לא עממיות סתם, רק העממיות של עם ישראל בהיקפו השלם.

בהגדרה “עממיות”, כמו שהורגלנו לתפסה לפי המקובל אצל אומות העולם, הנו מביעים את הקשרים הרוחניים ואת ההתקרבות הנפשית לחיי ההמונים, הגושים הרחבים של העם, ואניני המוסר החברתי, חסידי הדימוקרטיה, מוצאים סיפוק רוחני בעממיות זו, שהיא חובה בחיים, לפי דעתם. אולם עממיות מסוג זה במובנה האמתי היא כמעט בלתי-אפשרית למשוררינו הכותבים עברית, אחרי שההמונים שלנו בתפוצות הגולה (הקבוץ הקטן בארץ-ישראל הדובר עברית, וגם הוא לא כולו, אינו בא בחשבון המיליונים של העם כולו) אינם נזקקים לשפה זו, אינם דוברים בה ואינם קוראים אותה. בודאי, העברית המחודשת שלנו, בהסתגלה באמנות מפליאה לכל עניני החיים והמציאות, יודעת גם להיות לפה לשדרות הרחבות של העם, ולא יבצר מן המשורר בעל הכשרון להכניס לפיוטו גם אלמנטים עממיים. ואמנם עממיות זו אנו מוצאים לפעמים גם אצל ביאליק וגם אצל חבריו המשוררים, ויש שהיא מעוררת בנו רגשי התפעלות מפאת האמנות הזהרורית הכרוכה בה; אבל עממיות זו בכל חשיבותה ובכל ניצוצי הכשרון הפיוטי המתגלים בה, אינה יכולה להשתחרר ממלאכותיות, הבאה לפעמים כשעטנז ביצירה פיוטית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.