מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

"איכה ישבה בדד"

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חָשַׁךְ הַיּוֹם, צִנָּה נוֹשֶׁבֶת.

שָׁעָה שְׁבִיעִית.

לִסְעֹד לִבָּהּ בָּדָד יוֹשֶׁבֶת

הַשּׁוּלַמִּית.

עַל הַשֻּׁלְחָן סַלָדוֹת שְׁתַּיִם‑

מַרְאֶה רָגִיל.

אַךְ הִיא תָּעִיף בָּהֶן עֵינַיִם

בְּלִי גִּיל…

וּשְׁאֵלָה מָרָה רוֹעֶדֶת

בְּפִי שׁוּלַמִּית:

"הַאִם לְכָךְ, אִמְרִי, בּוֹגֶדֶת,

כָּרַתְנוּ בְּרִית?"

הִיא אֲנָחָה כְּבֵדָה פּוֹלֶטֶת

וַתֵּבְךְּ בַּלָּאט.

וְהַסַּלָדָה מִתְמַעֶטֶת

לְאַט, לְאַט…

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

מן היומן

מאת ראובן ברינין (זכרונות ויומנים)

פרופסור אוטו וארבורג

ברלין, יום ב'. 22 באוקטובר, 1906

ביקרתיו בביתו. דיברתי אתו זמן רב. הרושם: מלומד אַשכנזי, מומחה. הוא איש הגון, במובן הבורגני, אולם מוגבל בדעותיו. – – אוצר מושגיו ורגשותיו דל מאוד. הוא עושה רושם של איש־שָׂבֵע, עומד ברשות עצמו, איש לא תלוי מעולם בדעת אַחרים. מכונת־שכלו מכוּונת אל הפּרטים, אל הדיוק, אל הקטנות. הדמיון אין לו כל שליטה עליו. כנפיים אין לו.

אוטו וארבורג עומד עתה בין ראשי הציונים. בעת האחרונה נתפּרסם שמו בין היהודים. אחרי מות הרצל דרשו רבים כי וארבורג יהיה ממלא מקומו. לזכרון הדבר הזה יחרד בשרי. וארבורג והרצל: יותר רחוקים זה מזה ממזרח ומערב. המה שני גזעים, יושבי שני כוכבים רחוקים. אַף כי שניהם יהודים מערביים, שניהם לא קיבלו כל חינוך עברי ושניהם בני עשירים.

ההבדל שבין היצירה ובין עבודת פּרך, בין הגאוניות ובין חוסר הכשרון – זהו בקירוּב ההבדל בין הרצל ובין וארבורג.

הפּרופסור וארבורג הוא חכם־הצמחים (בוטאניקן) – – – וגם משאו־ומתנו עם הבריות ועם הדעות, האידיאות, הוא של חכם־צמחים. אנשי־הרוח מגלים, או שואפים לגלות, נשמה בכל, בכל הסובב ומקיף אותם. ראשית לכל הם מרגישים, הם רואים את נשמת הדברים, נשמת הבריות. הנשמה היא מַפתח בידם לחידת החידות. ואנשים כוארבורג אינם מרגישים כלל את נשמת הדברים. הוא רואה בכּל רק שורשים, גזעים, ענפים, בדים, כפתור ולא גם פּרח, עלים ולא גם שושנים. מרוב העלים, הקרומים, השריגים והרהטים לא יראה את הפּרח. מוריס מטרלינק שומע את שפת הפּרחים, לחישות נשמותיהם. והפּרופסור וארבורג מוצא גם באנשים חיים ובדעות רמות רק מִסְפַּרים, עובדות זעירות, מציאות יבשה וענייה, ולא יותר.

הפּרופסור וארבורג עושה עלי רושם של פּקיד עושה עבודתו באמונה, ממלא את חובתו ביושר־לבב ושומר תפקידו בדיוק. אולם הנהו רק פּקיד. הכל מתייבש בידו, הכל מתכווץ בחוג־עבודתו. הוא מייבש פּרחים בעד האַלבום שלו והוא גם מייבש דעות ובריות. פסיכולוגיה של אנשים, רוח־הקודש, מעוף־הרוח, הסתכלות פילוסופית – כל אלה הם דברים בלתי ידועים לו. או: דברים שאין להם ערך ומחיר בעיניו, יען כי לא ידעם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.