מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לא ידע איש מי היא

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לֹא יָדַע אִישׁ מִי הִיא / חיים נחמן ביאליק


לֹא יָדַע אִישׁ מִי הִיא,

מֵאַיִן וּלְאַיִן –

וַיְהִי אַךְ נִגְלָתָה –

וַתִּצַּת כָּל-עָיִן.


מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה,

מִמְּדִינָה רְחוֹקָה

הִיא בָאָה כַּצִּפּוֹר

עִם גִּילָה וּצְחוֹקָהּ.


עַלִּיזָה וּפְזִיזָה

וּמְאִירָה וּשְׂמֵחָה –

וְכָל-הָעֲיָרָה

נִתְבַּשְּׂמָה מֵרֵיחָהּ.


וְכָל-הַמַּחֲבֹאִים

בַּחֹרְשָׁה הַיְרֹקָה

נִתְמַלְאוּ שְׂשׂוֹנָהּ,

צְלִיל קוֹלָהּ וּצְחוֹקָהּ.


וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם

אוֹ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה –

וְכָל-הַבַּחוּרִים

כַּפָּרַת שְׂרוֹךְ נַעֲלָהּ.


וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם

אוֹ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה –

הִתְחִילוּ הַקְּטָטוֹת

בֵּין אִשָּׁה וּבַעְלָהּ.


וְחֶרֶשׁ הִתְלַחֲשׁוּ

הַסּוֹרְגוֹת פֻּזְמָקָן,

וּזְקֵנִים מְצַיְּצִים,

מִתְגָּרְדִים בַּזָּקָן.


וְאָבוֹת וְאִמּוֹת

לֹא-יָשְׁנוּ בַלֵּילוֹת,

כִּי תָעוּ חַתְנֵיהֶם

בְּסִמְטוֹת אֲפֵלוֹת.


וּבְיוֹם בָּהִיר אֶחָד –

וְהִיא נֶעֱלָמָה –

לֹא-יָדַע אִישׁ אָנֶה,

לֹא-הֵבִין אִישׁ לָמָּה?


הִיא פָרְחָה כִפְרֹחַ

הַזָּמִיר מִיָּעַר –

וְאִישׁ טֶרֶם פִּלֵּל,

וְאִישׁ טֶרֶם שָׁעַר.


וַיִדֹּם הַצְּחוֹק,

וַתִּתְעַגֵּם הַחֹרְשָׁה,

אֵין נִכְנָס בְּעָבְיָהּ,

אֵין פֹּקְדָהּ, אֵין דֹּרְשָׁהּ.


וַיָּבֹא יוֹם סַגְרִיר,

וְשֵׁנִי, וּשְׁלִישִׁי,

וַתִּכְבֶּה כָל-עַיִן,

וַיְהִי עֶצֶב חֲרִישִׁי.


לָעֶרֶב שָׁב בָּחוּר

בִּזְמַנּוֹ הַבַּיְתָה,

וְכַלָּה עֲלוּבָה

לַחֲתָנָהּ נִתְפַּיְּסָה.


וְאַבְרְכִים יוֹשְׁבִים

עִם נְשֵׁיהֶם וּמְפַהֲקִים,

וְכֻלָּן מַחֲמַדִּים

וְכֻלָּן מַמְתַּקִּים.


וַתִּשְׁבֹּת צָהֳלָה

מִסִּמְטוֹת אֲפֵלוֹת,

וְאָבוֹת וְאִמּוֹת

יְשֵׁנִים בַּלֵּילוֹת.


בַּבָּתִּים אֵין פֶּרֶץ,

בָּרְחוֹבוֹת אֵין הָמוֹן,

וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה

בָּעִיר – וְשִׁמָּמוֹן.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

"אחר" בחצר-סוסה

מאת דוד פרישמן (מאמרים ומסות)

עוד הפעם עומדות רגלינו בתוך השוק הרבוע אשר בעיר הקטנה.

השמים בהירים עד למאד, ושכבת השלג אשר על הארץ ועל הגגות נוצצת ומזהירה כמרגליות קטנות אשר השתפכו, והקור הולך וחזק – ואולם איש אין בחצר-סוסה אשר ישים לב אל השלג והמרגליות הקטנות ואל הקור, כי באו דאגות אחרות תחתיהם ותגענה עד נפש. התזכרו עוד את האתרוגים ואת המריבות הקטטות אשר היו פה בראש כל חוצות? – אכן לא חדלו עוד המריבות והקטטות האלה מראשית ימי הקיץ ועד עתה, וכל אנשי העיר, בין שהם בני- ברית ובין שהם בנות- ברית, שמים לבם רק אל האתרוגים למיניהם וכל מעייניהם ומחשבותיהם אך בהם מן הבקר עד הערב.

אתרוגים?! מה לאתרוגים ולימי- החורף? מה יתנו ומה יוסיפו לנו “אתרוגים אחר הסוכות” ואחרי ימי החנוכה גם יחד? הבאמת יש אשר יהיה להם היתרון מן החמץ שעבר עליו הפסח?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.