מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַשּׁוֹפָר

מאת: נפתלי הרץ אימבר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

לשיר בנגון הידוע


מקהלה:

תִּקְעוּ, הָרִיעוּ בַּחֹדֶשׁ

בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ,

תִּקְעוּ הָרִיעוּ בַּקֹדֶשׁ

וּבְכֹל אַרְצוֹת פְּזוּרֵינוּ.

תִּקְעוּ – וּבְאֶרֶץ אֲהוּבָה

תּוֹקְעִים יִתּנוּ אֹתוֹתָם,

לְעוֹרֵר לְבָבוֹת לִתְשׁוּבָה,

לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם.

תִּקְעוּ קוֹל תְּרוּעוֹת וּשׁבָרִים

אוֹת מִלְחָמָה לְעַמֵּנוּ,

לְהָשִׁיב לְאַרְצָם נִפְזָרים

לְרַחֵם גּוֹלֵי אַחֵינוּ.

תִּקְעוּ וּכְמוֹ עֲטַלֵפִים

תַּבְרִיחוּ הַמַּשְׂטִינִים,

יִפְחֲדוּ בְּצִיוֹן הַחֲנֵפִים

הַמּוֹסְרִים הַמַּלְשִׁינִים.

תִּקְעוּ לָרָעִים, לַטּוֹבִים:

“סוּר מֵאלֹהִים אֲחֵרִים”,

יִתְאַחֲדוּ רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים,

כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים.

מקהלה:

תִּקְעוּ, הָרִיעוּ בַּחֹדֶשׁ

בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ,

תִּקְעוּ הָרִיעוּ בַּקֹּדֶשׁ

וּבְכֹל אַרְצוֹת פְּזוּרֵינוּ.


  1. השיר הקטן הזה נדפס ראשונה במ“ע [במכתב עת = כתב עת] ”החבצלת“ בירושלים, ואחרי כן בשירי ”עם ציון“ ע”י מר מנשה בן צבי מייראוויטץ. [=מאירוביץ הבילויי מראשון לציון]. השיר הזה ישירו על אדמת יהודה.  ↩

נפתלי הרץ אימבר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של נפתלי הרץ אימבר
רקע
נפתלי הרץ אימבר

יצירותיו הנקראות ביותר של נפתלי הרץ אימבר

  1. בכוס (מחזות)
  2. דפים מיומני הארץ-ישראלי ומיומנים אחרים (זכרונות ויומנים)
  3. אש ומים (שירה)
  4. קינה (שירה)
  5. מגלה טמירין (שירה)

לכל יצירות נפתלי הרץ אימבר בסוגה שירה

לכל יצירות נפתלי הרץ אימבר

יצירה בהפתעה
רקע

מכתב גדול...

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

בּרן, ירח זיו, תרס"ג.

כרוח רעה נשאתני ברחובות אחר חצות הלילה. בראש בוער, בלב זועם ומזַהם חוֹצה הייתי בתוך האפילה המטוננה, וכחבּוּרה מכאיבה העיקה בגרוני הנִחָר, דוחקת ומחנקת –

מאסיפת סטודנטים וסטודנטיות בני-ארצי ברחתי…

עזבתי אותם על השאלה: מעות של “נשף”, שנערך לטובת “הקופה” – יכולים להרים מהן חלק לטובתם של מוּכי הפרעות, “בוּרגנים פעוטים” מזרעו של יעקב, או דילמָא אסור?… היה מי שהורה היתר. אמר: הואיל וזכו אלו שיֵעשו דמיהם שמן לגלגלי הריבוֹלוּציה, מותר להנאותם פוּרתָא מן הקופה. התחילו החֵברות “הרוסיות” צוֹוחות כבשעת הדליקה: הפרינציפים בסכנה – וברחתי על נפשי…

מיראת פוגרום ברחתי! – אותו הראש הקטן עם שיוּרי שׂערות מהודקות ומדובקות של וֶירה מיחאילוֹבנה, בת המלמד הסלוּצקי, שנזדקפה על הכסא והתחילה מתחבטת בהיסטֶריקא ומצפצפת בקול דק ובוקע: “פּרינצִיייפּים!” – ראש משוּפד זה, כדמות ראש נחש, שיסה אותי להכות עליו אחת במקל, שלא יהא זורק ומטיל כך את זוהמתו הצורבת – –

הדלקתי את הנר בחדרי – ומעל השולחן, מתחת להגולגולת, העמדת שם ושוחקת תמיד במלוא-מִפְתַח-פיה על הכל, נשקפו לי קצות מכתב, מזומן בשבילי…

ממנה! – מכתב סגור, ולא פתוח, ומשקלו שני לוֹטים?… וכי מה יש לך, יקירה, לדבּר בימים האלה, בזמן הזה?…

הידעתְ, ההרגשת במר רוחי, כי הרוג כעס וקלון אני – ותבואי לדבר על לבי?

… הִנֵּה הִנָּן הָעֵינָיִם

תָּאֳמֵי יוֹנִים מְלֵאוֹת שֶׁקֶט –

הנה הנן מלאות דמעות והן צופות ומביטות בי…

קָרֹא אֶקְרָא אֶת הַמִּכְתָּב,

וּכְיָד רַכָּה וַעֲנֻגָּה

תַּחֲרֹת פֹּה עַל צוּר לְבָבִי –

תחרות ותחתוך באיזמל נוצץ את כל הרע, את כל המר, את כל המציק שבלבבי – הירוח לו?… חִרתי, סַפּרי, ודבּרי, חִתכי, חבֶרתי, ורַפאי – אם יש מַרפא… מרפא בכאבך אשר ככאבי הוא…

אני קורא:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.