מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּלֵיל חֲנֻכָּה (פַנְטָסִיָה)

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

… וּבַלַיְלָה זֶה צִלְלֵי-צַלְמָוֶת גָּבָרוּ,

שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּקֶּבֶר קָדָרוּ;

וַיְחוֹלֵל הָרוּחַ בֵּין אֵילֵי-הַיְּעָרִים,

וַיָּנַח מְעַט קָט, וַיַּרְעֵם מִמְּזָרִים,

וַיִּקְרָא קוֹל יָגוֹן, תַּמְרוּרִים וּנְכָאִים;

וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל וִיִלְלַת סוּפָתָה

עֲטוּפַת הַשֶּׁלֶג הָעִיר נָמָה שְׁנָתָהּ.

וְעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ מְרַחֶפֶת בָּרָמָה

עֲדַת צִלְלֵי-נֶשֶׁף עַל עִיר זוּ נִרְדָּמָה:

אֵין רוּחַ, אֵין חַיִּים בַּעֲדַת הַגִּבּוֹרִים

יַשְׁגִּיחוּ – וּנְמַקּוֹת עֵינֵיהֶם-חוֹרִים:

–הֵן אֵלֶּה בָנֵינוּ! אֵל גַּלֵּי עֲצָמִים,

יָדַיִם יָבֵשׁוּ, הָעוֹרְקִים אֵין-דַּמִּים,

אֵל צְמוּקֵי הַמֹּחַ הַחַיִּים בְּנֵס,

הַחַיִּים וְלֹא חַיִּים וּזְקֵנִים בְּלֹא עֵת!

אֵין כֹּחַ, אֵין אֱיָל, הַפַּחַד בָּעָיִן,

וּכְפוּפֵי הַקּוֹמָה כָּעֲרָבָה עַל עָיִן.

אוֹר שַׁדַּי בַּל יֵדְעוּ, חַיָּתָם – מַטְבֵּעַ,

מַה יֹפִי – בַּל תָּבִין נִשְׁמָתָם הַנְּכֵאָה,

בַּאֲזִיקֵּי הַדָּת וּבְכַבְלֵי דִין מֶלֶךְ

עַל לֶחֶם יִפְשָׁעוּ, עַם גוֹדֵד, עִם הֵלֶךְ.

–אֲנַחְנוּ גָּוַעְנוּ בִּישִׁימוֹן-חֲרֵרִים,

בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, בֵּין הַרְרֵי נְמֵרִים,

בַּצָּמָא, בַּכָּפָן וּבְמַדְקְרוֹת חָרֶב.

בְּמַלְתְּעוֹת כְּפִירִים, לַחַיָּה לִטָרָף;

עַל צְלָבִים בַּדְּרָכִים אֲנַחְנוּ הוּקָעְנוּ,

הַחֶרֶב בַּכַּף בַמִּלְחָמָה גָּוָעְנוּ.

גָּוַעְנוּ, אָמַרְנוּ: הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ

הַחֶרֶב בַּכַּף יִנָּקְמוּ דָּמֵינוּ.

כִּי יָשׁ יוֹם, קוֹל שׁוֹפָר בַּלְּבָנוֹן יָרִיעַ,

יָקוּמוּ גִּבּוֹרִים, נֵס צִיוֹן יוֹפִיעַ!

הַלְּאֵלֶּה קִוִּינוּ? עַם חֹפֶשׁ לֹא יָבֶן,

גּוֹי בַּרְזֶל אֲזִקָּיו בַּל יָחוּשׁ וּלְאֶבֶן

בּוֹ יַדּוּ כְּבָר הִסְכִּין וְלֹא יָחוּשׁ, וְהוּא שַׁאֲנָן

גּוֹי יַד הַמַּכֵּהוּ אַךְ יִשַּׁק, יִתְחַנָּן!…

וְנִכְרַת גּוֹי עֶבֶד, דּוֹר יִבֶז הוֹרָתוֹ,

עַם, אָכַל רִקָּבוֹן חֶרֶב-גַּאֲוָתוֹ!…

וְטֶרֶם עוֹד יִכְבֶּה כָּל נֵר חַג-הָאוּרִים,

וּמְתִים בָּעִיר נָחוּ אֶל שְׁרִיקַת צַרְצוּרִים,

וּבְחֶזְיוֹן הַלַּיִל בְּרִקְמוֹת פִּלְאֵיהֶם

גֻּשְׁמוּ גַּם קָמוּ כָּל מַאֲוַיֵּיהֶם:

אֵשׁ קִנְאָה וְשִׂנְאָה, תַּחֲרוּת וָלָחֶם

עַל כָּבוֹד, עַל אֵלִים, עַל כִּכָּר קָט לָחֶם.

וּבְנַחֲרוֹת אֵימָה הִתְאוֹנֵן הַסָּעַר,

וּבְאַנְחוֹת גֹּוֵע הִתְאַבֵּל הַיָּעַר,

וַיָּשַּׁח כּוֹתַרְתּוֹ, וַיָּנַע פֹארוֹתָיו,

וַיִּשָּׂא לְשִׂיא-עָבִים עֲרִמּוֹת שְׁלוּחוֹתָיו…


אודיסה 1896

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

בתקופת הליקבידציה

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)


א

ארץ ישראל היא רק אחת הארצות בעולם; קְרִים היא בת זוגה. במובן הלאומי אין יתרון לארץ-ישראל על קרים. על הודאת הסכם זו חתם – ואם לא מפורש – נשיאה של ההסתדרות הציונית. אבל בבוא היום, אשר נשוב אל לבנו ואת פנינו נכבוש בקרקע מבושה – עלינו, על עצמנו, נשליך את בשתנו: מפינו אנו, מפי שלוחינו בקונגרס היתה החתימה הזאת.

הלשון העברית והלשון האידית הן “זוג מן השמים, שלא נתנו להפרד”. ואם לא נתנו להפרד, אין במובן הלאומי יתרון לעברית על האידית, על הודאת הסכם זו חתם כמעט מפורש – בקבלת הפנים, שנערכה בתל-אביב לה"ה אש והירשבין – נשיאה של הסתדרות הסופרים העברים בארץ ישראל, אבל אין אנו יודעים בשם מי חתם: אם בשמו בלבד – יאבה נא לפרש את הדבר ברבים, כדי שאיש מאתנו לא יהיה אחראי לחתימתו שלו, ואם בשם הסתדרות הסופרים – מתי ניתנו לו רשות ויפוי-כח לכך?


הארץ, 1927

ב

אתמול (מה הן עשר שנים בחיי עם גדול, בחיי אידיאה רוממה, אם לא יום אחד?) עמד הד" וויצמן, מנהיגה של הציונות, לפני באי-כחם של העמים בפאריס, ועל שאלתו של לאנסינג, מה הוא הדבר שהציונים מבקשים בארץ-ישראל, החזיר תשובה ברורה: אנו מבקשים שארץ-ישראל תהיה לישראל מה שאמריקה היא לאמריקנים ומה שאנגליה היא לאנגלים. ותשובה זו הכריעה את הכף.

היום עומד עתונה של אגודת הסופרים בארץ-ישראל ומכריז ומודיע וגם מלגלג: “אם יבוקש בקרב המרכז [הציוני] איזה רעיון חי לעודד את רוח בני-הנעורים הבאים אחרינו, – לא ימָצא בלתי אם הרעיון הנלעג והריק של ממלכתיות, המשחקת בחרבות-עץ” (“מאזנים” נומר י"ח).

בעוד שבוע ימים יעמוד נחום סוקולוב, נשיא האכסקוטיבה ציונית, על בימת הקונגרס הציוני וישא את דבריו על הרצל יוצר הקונגרס והציונות המדינית. אם ירבו או ימעט הדברים, את קצורם אנו שומעים מראש: הרצל לא ידע אלא אחת – את מדינת היהודים, את רעיון הממלכתיות.

ולעומתו יענה עתונה של אגודת הסופרים בארץ-ישראל: חדלו לכם, כי נלעג וריק הוא רעיון הממלכתיות, המשחקת בחרבות-עץ…

במה תסיים ליקוידציה? –


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.