מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּלֵיל חֲנֻכָּה (פַנְטָסִיָה)

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

… וּבַלַיְלָה זֶה צִלְלֵי-צַלְמָוֶת גָּבָרוּ,

שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּקֶּבֶר קָדָרוּ;

וַיְחוֹלֵל הָרוּחַ בֵּין אֵילֵי-הַיְּעָרִים,

וַיָּנַח מְעַט קָט, וַיַּרְעֵם מִמְּזָרִים,

וַיִּקְרָא קוֹל יָגוֹן, תַּמְרוּרִים וּנְכָאִים;

וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל וִיִלְלַת סוּפָתָה

עֲטוּפַת הַשֶּׁלֶג הָעִיר נָמָה שְׁנָתָהּ.

וְעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ מְרַחֶפֶת בָּרָמָה

עֲדַת צִלְלֵי-נֶשֶׁף עַל עִיר זוּ נִרְדָּמָה:

אֵין רוּחַ, אֵין חַיִּים בַּעֲדַת הַגִּבּוֹרִים

יַשְׁגִּיחוּ – וּנְמַקּוֹת עֵינֵיהֶם-חוֹרִים:

–הֵן אֵלֶּה בָנֵינוּ! אֵל גַּלֵּי עֲצָמִים,

יָדַיִם יָבֵשׁוּ, הָעוֹרְקִים אֵין-דַּמִּים,

אֵל צְמוּקֵי הַמֹּחַ הַחַיִּים בְּנֵס,

הַחַיִּים וְלֹא חַיִּים וּזְקֵנִים בְּלֹא עֵת!

אֵין כֹּחַ, אֵין אֱיָל, הַפַּחַד בָּעָיִן,

וּכְפוּפֵי הַקּוֹמָה כָּעֲרָבָה עַל עָיִן.

אוֹר שַׁדַּי בַּל יֵדְעוּ, חַיָּתָם – מַטְבֵּעַ,

מַה יֹפִי – בַּל תָּבִין נִשְׁמָתָם הַנְּכֵאָה,

בַּאֲזִיקֵּי הַדָּת וּבְכַבְלֵי דִין מֶלֶךְ

עַל לֶחֶם יִפְשָׁעוּ, עַם גוֹדֵד, עִם הֵלֶךְ.

–אֲנַחְנוּ גָּוַעְנוּ בִּישִׁימוֹן-חֲרֵרִים,

בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, בֵּין הַרְרֵי נְמֵרִים,

בַּצָּמָא, בַּכָּפָן וּבְמַדְקְרוֹת חָרֶב.

בְּמַלְתְּעוֹת כְּפִירִים, לַחַיָּה לִטָרָף;

עַל צְלָבִים בַּדְּרָכִים אֲנַחְנוּ הוּקָעְנוּ,

הַחֶרֶב בַּכַּף בַמִּלְחָמָה גָּוָעְנוּ.

גָּוַעְנוּ, אָמַרְנוּ: הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ

הַחֶרֶב בַּכַּף יִנָּקְמוּ דָּמֵינוּ.

כִּי יָשׁ יוֹם, קוֹל שׁוֹפָר בַּלְּבָנוֹן יָרִיעַ,

יָקוּמוּ גִּבּוֹרִים, נֵס צִיוֹן יוֹפִיעַ!

הַלְּאֵלֶּה קִוִּינוּ? עַם חֹפֶשׁ לֹא יָבֶן,

גּוֹי בַּרְזֶל אֲזִקָּיו בַּל יָחוּשׁ וּלְאֶבֶן

בּוֹ יַדּוּ כְּבָר הִסְכִּין וְלֹא יָחוּשׁ, וְהוּא שַׁאֲנָן

גּוֹי יַד הַמַּכֵּהוּ אַךְ יִשַּׁק, יִתְחַנָּן!…

וְנִכְרַת גּוֹי עֶבֶד, דּוֹר יִבֶז הוֹרָתוֹ,

עַם, אָכַל רִקָּבוֹן חֶרֶב-גַּאֲוָתוֹ!…

וְטֶרֶם עוֹד יִכְבֶּה כָּל נֵר חַג-הָאוּרִים,

וּמְתִים בָּעִיר נָחוּ אֶל שְׁרִיקַת צַרְצוּרִים,

וּבְחֶזְיוֹן הַלַּיִל בְּרִקְמוֹת פִּלְאֵיהֶם

גֻּשְׁמוּ גַּם קָמוּ כָּל מַאֲוַיֵּיהֶם:

אֵשׁ קִנְאָה וְשִׂנְאָה, תַּחֲרוּת וָלָחֶם

עַל כָּבוֹד, עַל אֵלִים, עַל כִּכָּר קָט לָחֶם.

וּבְנַחֲרוֹת אֵימָה הִתְאוֹנֵן הַסָּעַר,

וּבְאַנְחוֹת גֹּוֵע הִתְאַבֵּל הַיָּעַר,

וַיָּשַּׁח כּוֹתַרְתּוֹ, וַיָּנַע פֹארוֹתָיו,

וַיִּשָּׂא לְשִׂיא-עָבִים עֲרִמּוֹת שְׁלוּחוֹתָיו…


אודיסה 1896

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

מימי בית ראשון: ירידה וחורבן

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

הַחֲטָאִים


א: עֲבוֹדַת המֹּלֶךְ

במגרשי ירושלים מעמידים על-יד מקדש האל מזבחות לבעל, בונים במות, נוטעים אשרות ועובדים לכל צבא השמים, אשר אמר אלהים: לא תשתחוה להם. מרבים גם החוזים והסגנים להקטיר ולהקריב למולך, אֵל האש, שלו מזבח גדול בתופת ירושלים, אשר מימין להר המשחית, הוא גיא בן הינום.

והמולך הוא עגל נחושת קלל, כמראה העגל אשר אותו עבדו בני-ישראל, בראותם כי בושש משה לרדת מן ההר, ושאותו קראו גם שבטי-ישראל בשם אלהי-ישראל, המוציאם מארץ מצרים.

ופסל העגל עומד על שתי רגליו האחרונות, ושתי רגליו ממעל הוא פושט כידים לפניו, שבע קרנים חלולות יוצאות ממצחו, וגופו הוא כולו חלול. מתחתיתו מסיקים אותו תמיד בעצים, וענן העשן עולה דרך הקרנים למעלה.

ושבעה מזבחות מסביבו, כּוהן כּוהן למזבח, וכולם לבושים אפוד של ארגמן אדום, שריון של זהב נוצץ על ראשיהם. ובאו המקריבים מכל עֵבר; וכל אחד ואחד לפי קרבנו הוא נכנס:

מקריבי העוף יעלו את קרבנם על המזבח הראשון; מביאי הצאן מקריבים על המזבח השני; הכבשים מביאים על המזבח השלישי; העגלים באים על הרביעי; הפרים על החמישי, ומנדבי השוָרים משתמשים במזבח הששי. ומי אשר הביא את בנו קודש לעגל, היו מעמידין אותו לפני המזבח השביעי, ובאים פרחי-כהונה ומגלחין את הנער, ומשליכין את שערו אל האח, רוחצים ומטהרים אותו ומלבישים אותו כתונת-בד. ובאים קרובי הנער ומרימים אותו בידיהם ונושקים אותו ומוסרים אותו בידי אמו; אמו נושקת אותו על פיו ונותנת אותו לאב; והאב נושקו ונותנו שוב לכּוהן הגדול. והתחילו התופים והמצלתים להקיש ולצלצל, והאש בפסל העגל בוערת, עד שידי המולך אדומות. והרים הכוהן את הנער תנופה לאליל והניחו על ידיו הבוערות של העגל. ונותנים הלויים בשיר קולם. המצלתים רועשים והומים, התופים מרעימים; וכל העם העומדים מסביב קוראים בקול: יערב לך! יערב לך! יבוסם לך!

וירא אלהי ישראל בכעס את קרבנם ויאמר: לא אוסיף עוד שאת לעם הזה.

ב: דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.