מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּלֵיל חֲנֻכָּה (פַנְטָסִיָה)

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

… וּבַלַיְלָה זֶה צִלְלֵי-צַלְמָוֶת גָּבָרוּ,

שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּקֶּבֶר קָדָרוּ;

וַיְחוֹלֵל הָרוּחַ בֵּין אֵילֵי-הַיְּעָרִים,

וַיָּנַח מְעַט קָט, וַיַּרְעֵם מִמְּזָרִים,

וַיִּקְרָא קוֹל יָגוֹן, תַּמְרוּרִים וּנְכָאִים;

וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל וִיִלְלַת סוּפָתָה

עֲטוּפַת הַשֶּׁלֶג הָעִיר נָמָה שְׁנָתָהּ.

וְעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ מְרַחֶפֶת בָּרָמָה

עֲדַת צִלְלֵי-נֶשֶׁף עַל עִיר זוּ נִרְדָּמָה:

אֵין רוּחַ, אֵין חַיִּים בַּעֲדַת הַגִּבּוֹרִים

יַשְׁגִּיחוּ – וּנְמַקּוֹת עֵינֵיהֶם-חוֹרִים:

–הֵן אֵלֶּה בָנֵינוּ! אֵל גַּלֵּי עֲצָמִים,

יָדַיִם יָבֵשׁוּ, הָעוֹרְקִים אֵין-דַּמִּים,

אֵל צְמוּקֵי הַמֹּחַ הַחַיִּים בְּנֵס,

הַחַיִּים וְלֹא חַיִּים וּזְקֵנִים בְּלֹא עֵת!

אֵין כֹּחַ, אֵין אֱיָל, הַפַּחַד בָּעָיִן,

וּכְפוּפֵי הַקּוֹמָה כָּעֲרָבָה עַל עָיִן.

אוֹר שַׁדַּי בַּל יֵדְעוּ, חַיָּתָם – מַטְבֵּעַ,

מַה יֹפִי – בַּל תָּבִין נִשְׁמָתָם הַנְּכֵאָה,

בַּאֲזִיקֵּי הַדָּת וּבְכַבְלֵי דִין מֶלֶךְ

עַל לֶחֶם יִפְשָׁעוּ, עַם גוֹדֵד, עִם הֵלֶךְ.

–אֲנַחְנוּ גָּוַעְנוּ בִּישִׁימוֹן-חֲרֵרִים,

בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, בֵּין הַרְרֵי נְמֵרִים,

בַּצָּמָא, בַּכָּפָן וּבְמַדְקְרוֹת חָרֶב.

בְּמַלְתְּעוֹת כְּפִירִים, לַחַיָּה לִטָרָף;

עַל צְלָבִים בַּדְּרָכִים אֲנַחְנוּ הוּקָעְנוּ,

הַחֶרֶב בַּכַּף בַמִּלְחָמָה גָּוָעְנוּ.

גָּוַעְנוּ, אָמַרְנוּ: הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ

הַחֶרֶב בַּכַּף יִנָּקְמוּ דָּמֵינוּ.

כִּי יָשׁ יוֹם, קוֹל שׁוֹפָר בַּלְּבָנוֹן יָרִיעַ,

יָקוּמוּ גִּבּוֹרִים, נֵס צִיוֹן יוֹפִיעַ!

הַלְּאֵלֶּה קִוִּינוּ? עַם חֹפֶשׁ לֹא יָבֶן,

גּוֹי בַּרְזֶל אֲזִקָּיו בַּל יָחוּשׁ וּלְאֶבֶן

בּוֹ יַדּוּ כְּבָר הִסְכִּין וְלֹא יָחוּשׁ, וְהוּא שַׁאֲנָן

גּוֹי יַד הַמַּכֵּהוּ אַךְ יִשַּׁק, יִתְחַנָּן!…

וְנִכְרַת גּוֹי עֶבֶד, דּוֹר יִבֶז הוֹרָתוֹ,

עַם, אָכַל רִקָּבוֹן חֶרֶב-גַּאֲוָתוֹ!…

וְטֶרֶם עוֹד יִכְבֶּה כָּל נֵר חַג-הָאוּרִים,

וּמְתִים בָּעִיר נָחוּ אֶל שְׁרִיקַת צַרְצוּרִים,

וּבְחֶזְיוֹן הַלַּיִל בְּרִקְמוֹת פִּלְאֵיהֶם

גֻּשְׁמוּ גַּם קָמוּ כָּל מַאֲוַיֵּיהֶם:

אֵשׁ קִנְאָה וְשִׂנְאָה, תַּחֲרוּת וָלָחֶם

עַל כָּבוֹד, עַל אֵלִים, עַל כִּכָּר קָט לָחֶם.

וּבְנַחֲרוֹת אֵימָה הִתְאוֹנֵן הַסָּעַר,

וּבְאַנְחוֹת גֹּוֵע הִתְאַבֵּל הַיָּעַר,

וַיָּשַּׁח כּוֹתַרְתּוֹ, וַיָּנַע פֹארוֹתָיו,

וַיִּשָּׂא לְשִׂיא-עָבִים עֲרִמּוֹת שְׁלוּחוֹתָיו…


אודיסה 1896

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

מעט "פילוסופיא של לוח"

מאת אלחנן ליב לוינסקי (עיון)

1 II

בני-ישראל מונים ללבנה ואומות-העולם – לימות-החמה. כמדומה לך, כי אין כל שייכות וקשר בין “לוחותיהם” ובין “לוחותינו”, אבל אם תתבונן היטב תמצא, כי אמנם קשורים המה ואחוזים זה בזה. כי בעולמות העליונים הוא כמו בעולמות התחתונים: העולמות והגלגלים שבעולמות והספירות השונות סבוכים ואחוזים זה בזה. גלגל חמה מנסר ברקיע וגלגל הלבנה מנסר אחריו… את כל מה שנראה בעולמות הקטנים נראה גם בעולמות הגדולים. גם הם, “העולמות הגדולים”, אשר לכאורה יש להם הכל משלהם ומתפרנסים מדגרמם, אינם יכולים בכל זאת להתבודד במועדם, ומוכרחים להתחבר ולהתאחד עם העולמות הקטנים הסובבים אותם ולקבל לפעמים גם איזו השפעה מהם.

כמדומה לך, כל איש ואיש הנהו עולם קטן בפני עצמו, עם גלגליו וספירותיו, מבלי שיחפץ לדעת מאומה מכל הנעשה סביבו “מחוצה לו”. ובכל-זאת למרות רצונו, הנהו סבוך ואחוז בהמון הגלגלים הסובבים אותו מכל צד, לנוח או לנוע… ואם לפעמים יתרעם האדם על שלילת חפשיותו הפרטית ויקרא תגר על המשטר המוזר הזה – הנה הגלגלים יסבו, עולם כמנהגו נוהג ולית מאן דאשנה ביה.

ואם האדם הפרטי הוא עולם קטן – עם שלם, בודאי, הוא עולם גדול בפני עצמו, תבל ומלואה. לכל עם ועם יש “מאורותיו הגדולים והקטנים”, לכל אחד ואחד “גלגליו וספירותיו”, לכל אחד ואחד ברואיו המיוחדים לו, מלאכיו ושרפיו, חיותיו ובהמתו… בקיצור, כל אחד יחיה את חייו המיוחדים, ובכל-זאת כמה סבוכים ואחוזים הם זה בזה! ובשעה שאיזו יתד נעתקה ממקומה באיזה גלגל באיזה עולם – דוקא באותה שעה נמלא החסרון בגלגל אחר בעולם אחר… ודוקא בשעה אשר הגלגלים בעולם זה יסבו בעצלתים – בעולם אחר יסבו במהירות; ודוקא בעת אשר המאורות נלקים בעולם אחד – יזהירו המאורות בעולם אחר, ודוקא האחד מתמלא מחורבנו של השני. וכמה שישתדלו בני-אדם להפריד עם מעם ולהציב גבולות בין עמים – הדבר לא יעלה בידם, כי הגלגלים החוזרים יסתבכו ויתאחזו זה בזה ויתגלגלו ויהרסו את כל הגבולות. ואם יש שיתרעמו העמים על שלילת “החופש העממי” של כל עם ועם לחיות רק כרצונו על פי רוחו וטעמו – לית מאן דאשנה בהם. הגלגלים יתגלגלו ועולם כמנהגו נוהג.


  1. ftn1א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.