מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הזמיר והצרעה

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַזָּמִיר וְהַצִּרְעָה (במקום הקדמה) / יהודה ליב גורדון

הַצִּרְעָה אָמְרָה לִשְׁכֵנָהּ הַזָּמִיר:

רַב לָךְ שֶׁבֶת בָּטֵל עַל רֹאשׁ הָאָמִיר

קוֹל שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה בַּמָּרוֹם הַשְׁמִיעַ!

מַה-יּוֹעִילוּ שִׁירֶיךָ

לִבְנֵי דוֹרֶךָ

אוֹ לַבָּאִים אַחֲרֶיךָ

כִּי תִשְׁרוֹק וּתְחַצְצֵר תִּתְקַע תָּרִיעַ

וּתְתוֹפֵף ותְצַלְצֵל כַּתֹּף וָנֵבֶל,

תִּשְׁתַּפֵּךְ כָּאוּבָל, תַּרְעֵם כָּרָעַם,

כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים רַק מַרְבִּים הֶבֶל!

מִי יִשְׁמַע לָךְ, וּמִי יוֹדְךָ הַפְּעַם?

עַתָּה כָּל נֶפֶשׁ מַשְׂכֶּלֶת

תַּעֲמֹל רַק לִדְבַר תּוֹעֶלֶת.

לוּ גַּם אַתָּה הִשְׂכַּלְתָּ

לַעֲצָתִי הִקְשַׁבְתָּ,

אָז שִׁירֶיךָ עָזַבְתָּ

כַּנְּמָלָה עָמַלְתָּ,

כָּעַכָּבִישׁ טָוִיתָ

כַּבִּבַּר בָּנִיתָ1

אוֹ דּוֹנַג וּדְבַשׁ כַּדְּבֹרָה הִזַּלְתָּ.

אוּלַי צָדַקְתְּ – עָנָה אוֹתָהּ הַזָּמִיר –

אַךְ נַפְשִׁי לֹא אַחֲלִיף, טִבְעִי לֹא אָמִיר,

כֵּן אֵלִי עָשָׂנִי וּלְזֹאת נוֹצָרְתִּי,

רוּחוֹ עָלַי וּפְקֻדָּתוֹ שָׁמָרְתִּי,

עוֹד אוֹסִיף לָשִׁיר כַּאֲשֶׁר שׁוֹרָרְתִּי.



  1. ביברי דגרש (חולין קכ"ז א') ע“ש רש”י, וזה על דעת מוסף ערוך ואור אסתר. וכנגד זה עי‘ עירובין ג"ו א’, סוטה י‘ א’ ובחולין שם בתוס' ד"ה הני. [המשורר העביר בקולמוסו על המלה: כבבר ורשם בגליון: וּכְקַסְטֹר].  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

חנינה

מאת ברל כצנלסון (מאמרים ומסות)

זכינוּ לחסד. לפּוֹשעים שלנוּ ניתנה חנינה. הוּפחת צבא-עווֹנם.

את העוֹנש לא בּיטלוּ. את המשפּט לא בּיקרוּ, את החוֹטאים והעַוָלים האמיתיים לא הענישוּ – “ריחמוּ” את פּוֹשעינוּ.

האין חנינה זוֹ עצמה מעידה על מצבנוּ, כּאשר העידוּ המשפּט והעוֹנש? שאיפת-הדרוֹר של עם ישׂראל שׂוּמה בּכּלא, ולפני העוֹלם מַכריזים על גאוּלה וּדרוֹר.

תחת להצדיק את הצדיק וּלהרשיע את הרָשָע, תחת לקרוֹא דרוֹר ללוחמי-הדרוֹר החַפּים מפּשע בּא מעשׂה-נכָלים חדש: למען סתוֹם פּה, שַכּך רעש וטשטש את העָוֶל הצוֹעק שמַימה.

מעיזים לָחוֹן אוֹתנוּ. וּמי מעיז? – אלה אשר העיזוּ לדוּן אוֹתנוּ, לשפּוֹט את הגָנתנוּ. הם הם הנם כּיוֹם אנשי-החסד, המַמתיקים את גזר-הדין.

מי מבקש מאִתכם רחמים? ירַצוּ הרשעים את עווֹנם כּאשר להם יאָתה, כאשר דנוּ אוֹתם דייני-הצדק!

טרם חדלוּ להתקלס בּנוּ, התקלסוּ בּנוּ בּכוֹח השלטוֹן, בּכוֹח ההגנה הצבאית, כּביכוֹל, בּכוֹח המשפּט. עכשיו בּאוּ להתקלס בּנוּ בּכוֹח החנינה. החוֹננים!

ואנוּ – לא בּרחמים ולא בּחסדים ולא בּחנינוֹת אנוּ רוּצים, כּי אם בּצדק. ואם שבעתים תוּשׂם יד לפינוּ, לא נֶחשה ולא נשקוֹט. ולא נתן לחַפּוֹת בּחנינוֹת על מעשׂי-פּשע, על קרבּנוֹת ועינוּיי-עם.

לא נחדל מקרוֹא וּמדרוֹש משפּט עד אשר קוֹלנוּ יבקיע ושַוְעתנוּ תישָמע.

אייר תר"פ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.