מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דברי ריבות בשער, בין הנפש ובין החוש, על אודות יעלת חן אשר אהבתי

מאת: אפרים לוצטו

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַלְמָה הַנִּשְׁקָפָה, בָּרָה כַשַׁחַר,

נַפְשִׁי חַתָּה מִמֵּךְ, הָלְאָה בוֹרַחַת;

לֹא כֵן אָמְנָה חוּשִׁי, [שֶׁאֵין לוֹ שָׁחַר]

כִּי בָּךְ עָלֵז עַל רֹב שָׁלוֹם וָנַחַת.


הִנֵּה צַוָּארֵךְ צַח מִצֶּמֶר צַחַר,

עָרֵב רֵיחַ אַפֵּךְ מִכָּל-מִרְקַחַת;

אַךְ בִּגְלָלֵךְ הַחֵשֶׁק בָּא, וַיַּחַר

עָלַי אַפּוֹ; כִּמְעַט אָמוּת לַשַּׁחַת.


תַּתִּי לִבִּי לָתוּר וּלְבַקֵּשׁ חֵפֶשׂ,

אַךְ בִּשְׂעִיפַי תּוֹעֶה עַד כֹּה הִסְכַּלְתִּי,

אִם מִשְׁפָּטִי אַטֶּה הֵנָה אוֹ הֵנָה.


הוֹלֵך אַחַר עֵינָיו חֹמֵס הַנֶּפֶשׁ;

אוּלָם אִם זֹאת אַקְשִׁיב, יָפְיֵךְ חִלַּלְתִּי,

וָאָנָה לִי חַיִּים אִם לֹא מִמֶּנָּה?

אפרים לוצטו
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

מחשבות ומעשים XLVIII

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

והמשפט סוף-סוף נגמר.

כוונתי להמשפט המפורסם בוויניציאה העיר, שארבעה חדשים רצופים לא ירד מעל הבמה ומשך אליו את לבה של האנושיות האירופית. ובכן נראה לי, שכדאי לעזוב לרגע את צרות-היום – את הפוליטיקה הקטנה והגדולה שלנו עם כל עניניהן – ולעיין בדבר הזה: במה היה כחו גדול למשוך אליו את לב כל האנושיות כולה?

הוי, כבר עיפתי, נלאיתי מרוב השעמום של צרות-היום וצרות הפוליטיקה שלנו ורוצה אני “להתבדר” מעט, רוצה אני לשכוח את כל אלה, רוצה אני לצאת מגדרי, לצאת מאצטגנינותנו הקצרה והזעומה, ולדבר על ענינים שאינם נוגעים לנו בפרט – לדבר על גוי ועל אדם, על סכסוכיהם ועניניהם ויחוסיהם זה לזה, – על כל ועל הכל, רק לא על אודותינו ועל צרותינו שלנו!

ואם כן הדבר הרי ה“משפט הוויניציני” כדאי הוא לתשומת לב. כי איך שנתיחס אליו, אבל עובדה היא שה“אנושיות” התענינה בו במשך ארבעה חדשים שלמים. במה היה כחו גדול למשוך אליו את כל הלבבות במשך זמן מרובה כזה?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.