מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ים הדממה פולט סודות

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יָם הַדְּמָמָה פּוֹלֵט סוֹדוֹת / חיים נחמן ביאליק

יָם הַדְּמָמָה פּוֹלֵט סוֹדוֹת,

וְכָל-הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹתֵק;

וּמֵאַחֲרֵי הָרֵחַיִם

שְׁאוֹן הַנַּחַל אֵינוֹ פוֹסֵק.

שְׁחוֹר הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ כּוֹבֵשׁ,

מַרְכִּיב צֵל עַל-צֵל וְכוֹפֵל;

דּוּמָם אֶל-יָם הַמַּחֲשַׁכִּים

כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב נוֹפֵל.

וּבְהִשְׁתַּתֵּק כָּל-הָעוֹלָם,

אַרְגִּישׁ: לִבִּי עֵר וּמְדַבֵּר;

אַרְגִּישׁ: מַעְיָן טָהוֹר אֶחָד

הוֹמֶה אַט שָׁם וּמִתְגַּבֵּר.

אוֹמֵר לִבִּי לִי בַחֲשָׁאי:

"בְּנִי! חֲלוֹמוֹתֶיךָ בָאוּ;

נָפַל כּוֹכָב מֵרָקִיעַ –

הַאֲמִינָה – לֹא שֶׁלְּךָ הוּא.

עוֹד שֶׁלְּךָ קָבוּעַ אֵיתָן

וּבְמִשְׁבַּצְתּוֹ יִזְרַח שָׁמָּה;

שָׂא עֵינֶיךָ – הִנֵּה שָׁם הוּא

קוֹרֵץ, רוֹמֵז לְךָ נֶחָמָה."

וּבְהִשְׁתַּתֵּק כָּל-הָעוֹלָם

אֵשֵׁב אַבִּיט אֶל-כּוֹכָבִי;

לִי אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד –

הוּא הָעוֹלָם שֶׁבִּלְבָבִי.

חשון, תרס"ב.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

משדה הספרות ("גבולות")

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

יונה שלוחה ממבול-ההפכה אשר בבירת מה שהיתה אוסטריה.

הקלו המים? אחות היא ל“סנונית”, אשר היתה באה אלינו מלבוב. ושולחה: ג. שופמן 1.

הוא בעצמו נתן לירחון הקטן הזה ארבע מיניאטורות בלטריסטיות: “בין לילה ויום” “צער בעלי חיים”. “על שדה התעופה”, “הקטנים”, ושתי רשימות ביקורתיות על ה“כנסת” ועל פטר אלטנברג – הכל כיד החדירה השופמנית.

כיוצא בזה המעשיה “מעלות ומורדות” של ש"י עגנון מצטיינת בכל חן-כשרונו האגדי של בעל “והיה העקוב למישור”.

אגב: אם יש מקום בשפה בלתי-מדוברת כשפתנו לאֶפּוֹס עממי-אמנותי, הרי ש"י עגנון הוא אחד מגדולי יוצריו.

אלא שבכל זאת בנוגע לסיפור שב“גבולות”, אפשר, גם על פי החלק שניתן, לנחש, כי לא יגיע למעלת “והיה העקוב”. אמת, פשטות יש כאן אולי עוד יותר,וחיקוי מכוּון לסגנון סיפורי-מעשיות שבלשון-הקודש – פחות. ואף על פי כן אין ב“מעלות ומורדות” אותה החיוניות המרובה שב“והיה העקוב למישור”, חיוניות המבצבצת מתוך מחשבת-העם העמוקה: “ופירש רש”י ז“ל” וכיפרו עוונותיהם ביסוריהם". כאן אין כל מחשבות מסוג זה ואין גם השתלשלות-חזיונות אמנותית-הכרחית. החלקים אינם מכוּונים לנקודה מרכזית. דרך-משל: ענין איבּוד-הכסף ודבר הימצאו, הרי הוא אפיזוֹד נאה כשהוא לעצמו, אבל אינו חוליה רתוקה בשרשרת.

על שאר דבר הספרות שב“גבולות” אפשר היה לוותר בנקל.


“מגמה? דברים הראויים להישמע ותו לא”.

פסוק זה הוא “מאת המערכת”.

ואמנם, באו ב“גבולות” דברים הראויים וראויים להישמע – מאת הוּגוֹ ברגמאן.

“אין אנו חפצים להילחם בדרכי העבודה של הקאפיטאליות – אומר הוא במאמר “החופש האמיתי”, חוברת א' – אלא נגד הרוח הקאפיטאליסטי. לא בתי-החרושת ולא המכונות הם כשלעצמם אופיה המיוחד של הקאפיטאליות, אלא הרוח הממלא את הפועל ואת בעל החרושת וגם את יושבי הארץ הנהנים מפרי עבודתם. גם הפועל יוכל להיות קאפיטאליסט, כשאין לו כל קשר פנימי עם עבודתו, אם אחת היא לו, מה הוא עושה, מכונות חקלאיות או כלי תותח. קאפיטאליסט הוא אותו הפועל הנכון, למשל, להקריב את תועלת האיכרות בארצו בכדי להשיג לחם בזול מחוץ לארץ”.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.