מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הָעוֹרֵב וְהַשּׁוּעָל

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית


דעה קנית מה חסרת,

דעה חסרת מה קנית?

(ויק“ר פ”א)

עוֹרֵב עָלָה בַּיַּעַר עַל רֹאשׁ שִׂיחַ

וּבְפִיו נֵתַח בָּשָׂר מִן הַמַּטְבֵּחַ,

וַיַעֲבֹר שׁוּעָל וַיָּרִיחַ

אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ

וַיִּתְנַכֵּל וַיָּשֶׁת

לָעוֹרֵב בַּחֲלָקוֹת רֶשֶׁת,

וַיִּקְרַב אֵלָיו לָגֶשֶׁת

וּבְחֶמְאֹת פִּיו הֵפִיחַ:

צוּר עוֹרֵב! מִי זֶה יַעֲרָךְ-לָךְ בַּיֹּפִי!

כֻּלְּךָ יָפֶה, דּוֹדִי, אֵין מוּם בָּךְ, אֵין דֹּפִי!

לוּ בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ

לָצֶקֶת חֵן וָהוֹד גַּם בִּשְׂפָתֶיךָ

וּכְמַרְאֲךָ נָאוֶה לוּ עָרֵב קוֹלֶךָ,

כִּי אָז – הֵן תֵּדַע כִּי לֹא אֵדַע חָנֹף! –

כִּי אָז יָפְיָפִיתָ מִכָּל עוֹף כָּנָף

וּמְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר.

לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רַכּוּ מִשֶּׁמֶן

הִטָּה חִישׁ הָעוֹרֵב אֹזֶן שׁוֹמַעַת

– פֶּתִי יַאֲמִין לַכֹּל אֱמוּנָה אֹמֶן! –

וַיִּפְצֶה פִיהוּ בִּבְלִי דַעַת

לַשְׁמִיעַ קוֹל בַּשִּׁיר וָזָמֶר,

וַיִּפֹּל הַבָּשָׂר עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת

וַיִּקָּחֵהוּ הַשּׁוּעָל בְּנֶפֶשׁ שׂוֹמַחַת

וַיְהַתֵּל בָּעוֹרֵב וַיֹּאמֶר:

אֱמֶת כָּל יִתְרוֹן כָּל יֹפִי צָבַרְתָּ,

רַק הָאַחַת – הִיא הַדַּעַת – חָסַרְתָּ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

בֵּית-הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בִּירוּשָׁלִָיִם

מאת יוסף יואל ריבלין (מאמרים ומסות)

(לתולדות יסוּד ביה“ס לֶמֶל בשנת תרט”ו)

לא. ארנון, מנהל ביה"ס לֶמֶל

א.

דורשי רשומות ימצאו ענין רב בהתפתחות החנוך בארץ-ישראל במאת השנים האחרונות לא פחות מאשר בהתפתחות הישוב העירוני והחקלאי. די להשקיף על הזרמים, אשר שטפו ועברו את “הרוח” רק בירושלים בלבד במשך התקופה הזאת, ותמונה בהירה תתגולל לפנינו: בתי-חנוך מונטיפיורי, בתי-חנוך רוטשילד, “בית מחסה לילדים לזכר למל”, תלמודי-התורה והתפצלותם, דורש-ציו מיסודו של בלומנטהאל, כי“ח הצרפתית, עזרה הגרמנית, אגודת-אחים האנגלית, ולאחרונה אגודת-ישראל. –כל אחד מאלה יכול לשמש ענין שלם בפני עצמו. וגם האנשים המסמלים אותם הזרמים טפוסיים הם למדי. אסתפק בשמות אחדים מבעלי-השיטה, שהצטיינו ביותר, שיסדו מוסדות-חנוך או שעמדו בראשם: הרב אליעזר דן, הגאון ר' משה כהניו הרב דחסלאוויץ, הר' זלמן חיים רבלין, ד”ר הרצברג, הר' יצחק פראג, נסים בכר, אלברט ענתבי ואפרים כהן. אפילו את המלמדים הראשונים אי אפשר לפטר בלא-כלום. לדוגמא: ר' יעקב ספיר, “אבן ספיר”, היה אחד משני המלמדים הראשונים בתלמוד-תורה שבחורבת ר' יהודה החסיד, ואחריו היה בנו ר' בנימין זאב, אביו של אליהו ספיר. בקצור, במקצוע זה, שהרבה חומר צבור בו למעונין, כמעט שלא נגע בו ידים. אפילו עבודתו של אביר אבות “הרוח” בארץ-ישראל, עבודתו של ר' יחיאל מיכל פינס בחנוך, וביחוד שטתו, לא נערכה עד היום כנכון-ערכֶּה.

כאן חפץ אני לנסות ולתת רשימה בדבר ראשיתו של מוסד אחד, שהיה ברבות-הימים לאבן פנה בבנין החנוך בירושלים – הוא מוסד החנוך, שיסד הרופא לודוויג אוגוסט פראנקל מוינה ושהיה ידוע בזמנו בשם “בית מחסה לילדים לזכר שמעון מאצילי משפחת למל”, ושאח"כ נקרא בשם “בית-ספר למל” והיה למוצא ליסוּד רשת בתי-ספר של חברת העזרה בארץ-ישראל בימי הנהלתו של אפרים כהן ושעל אָשיותיו נוסד בית-הספר העברי ושהשפיע גם על יסוד תלמוד-התורה “עץ-חיים” והרחבתו. החומר לרשימה זו ניתן במדה גדושה בספרו של המיסד " Nach Jerusalem ", "ירושלימה ", ספר מסע –ובהצטרף אל זה חומר ירושלמי תתקבל הערכה שלמה.1.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.