צַיָּר נִפְלָא בֶּחָרָשִׁים

חַכְמֵי רוֹדוֹס וְאָמָּנֶיהָ,

תָּאֵר לִי אֶת פְּנֵי יָפָתִי,

נַפְשִׁי נִכְסְפָה אֵלֶיהָ.

רֵאשִית צוּרָה קְוֻצּוֹתֶיהָ

רַכּוֹת-רַכּוֹת, שְׁחֹרוֹת כְּעוֹרֵב.

וְאִם יִשָּׁמַע לָךְ הַדּוֹנַג,

יִהְיֶה נוֹדֵף רֵיחָן עָרֵב.

וּמִתַּחַת תַּלְתַּלֶּיהָ,

עוֹטְרִים לִלְחָיֶיהָ נָאוֹת,

צֹר אֶת מִצְחָהּ, מֶצַח-שֵׁן לָהּ,

וְגַבּוֹתֶיהָ הַנִּפְלָאוֹת.

אַל תַּרְחִיקֵן וְאַל תְּאַחֵן,

שְׁתֵּי הַקְּשָׁתוֹת לָהּ תִּהְיֶינָה,

כְּמוֹ שֶׁהֵן. וְרַכּוֹת-רַכּוֹת

עַד בְּלִי חוּש בָּהֶן תִּכְלֶינָה.

וְצִיַּרְתָּ אֶת עֵינֶיהָ

מְלֵאוֹת-זִיו וּמְפִיקוֹת אוֹרָה,

וּמַכְחִילוֹת כְּעֵין אַתֵּינֵי

וּמָרְטָבוֹת כְּעֵין קִתֵּירָה.

תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ

כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב,

שִׂפְתֵי-חֵן וּפֶה מְפַתֶּה

וְחֹם הַנְּשִׁיקוֹת חוֹפֵף עָלָיו.

וַעֲדַת חֲרִיטוֹת רוֹעוֹת

עַל צַוָּארָהּ וְעַל סַנְטֵרָהּ.

הַלְבִּישֶׁנָּה כְּסוּת-אַרְגָּמָן

וּלְגִזְרָתָהּ, וְהָיָה שְׁאֵרָהּ

נִשְׁקָף וְאֵינוֹ נִשְׁקָף ֹ–– בּוֹלֵט.

רַב לְךָ! כִּי הִנֵּה הִנָּהּ.

רֶגַע קָט וְנָשְׂאָה רִנָּה.