מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

Nullus argento...

מאת: הורטיוס , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מלטינית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: לטינית

כְּרִיסְפּוּס סָלוּסְטוּס,1 שׂוֹנֵא-הַמַּטְבֵּעַ!

אֵין לוֹ לַכֶּסֶף כָּל גּוֹן אִם יַצְפִּינוֹ

אֵפֶר צַר עַיִן,2 שִׁמּוּשׁ בְּמוֹ דַעַת

יְשַׁו לוֹ הַזֹּהַר.


שֵׁם פְּרוֹקוּלֶאוּס3 יִנּוֹן עַד בְּלִי שֶׁמֶשׁ,

כִּי נָטַר חֶסֶד-אָבוֹת לְאָחִיהוּ:

מַעְלָה תַּעֲלֶנּוּ תְהִלָּה בִּכְנָפַיִם

לֹא תִתְפָּרֵדְנָה.4


כְּבשׁ אֶת יִצְרְךָ וְתַרְחִיב גְּבוּלוֹתֶיךָ,

מִשֶּׁהָיִיתָ שׂוֹרֵר בְּלוּב וְגַדֶס5

וּמַמְשְׁלוֹתֶיךָ יַבֶּשֶׁת וְיַבֶּשֶׁת

שֵׁבֶט הַפּוּנִים.6


רָב הִידְרוֹקָן7 רָע, אִם לוֹ תִּכָּנַע,

מַיִם תַּרְוֶנּוּ, אִם אֵינְךָ מַבְרִיחַ

חֳלִי מֵעוֹרְקֶיךָ וְרִפְיוֹן שְׁרִירֶיךָ

עַל גּוף הַצָּחַר.


יַעַל פְרָהָטֶס8 שׁוּב כֵּס אָבִיו כֹּרֶשׁ,

כְּלוּם יְכַנּוּהוּ חַכְמֵי-לֵב צָלֵחַ?

הֵם לַהֲמוֹן-עָם אוֹמְרִים: אַל תָּתוּרוּ

אַחַר דְּבַר שָׁקֶר.


כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת, מִמְשַׁל-עָם בָּטוּחַ,

זֵר עֲלֵי-דַפְנָה — מֵהֶם אַךְ לְגֶבֶר

עַיִן מַבֶּטֶת לוֹ בְּרָב אוֹצְרוֹת חֶמֶד,

וְאֵינָהּ נִרְתָּעַת.

תל-אביב, 5.1.39


  1. מידידי המשורר, בן אחותו של ההיסטוריון המפורסם, שהיו לו מכרות מתכת.  ↩

  2. כלומר, עד שהוא טמון באדמה.  ↩

  3. מפּרשי רומא, מפורסם באהבתו את אֶחיו, שחלק אתם שוב את נחלתו, לאחר שהם איבדו את שלהם במלחמה.  ↩

  4. כנראה, רמז לכנפיים שעשה לו דדלוס בנוצות ודונג, שנמסו כשקרב אל השמש.  ↩

  5. עיר גַדֶס (Gades) בספרד, עכשיו Cadix.  ↩

  6. הפונים, הם הקרתגאים שישבו באפריקה והיו להם מושבות בספרד.  ↩

  7. הִידְרוֹקָן —מחלה הנגרמת מהצטברות מים בראש או בחלל הבטן.  ↩

  8. פְרָהָטֶס — מלך הפרתים, אכזר מאד, וגירשוהו מן המלוכה, אחרי–כן שוב עלה על כסא–מלכותו.  ↩

הורטיוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של הורטיוס (מחבר)
רקע
הורטיוס

יצירותיו הנקראות ביותר של הורטיוס

לכל יצירות הורטיוס בסוגה שירה

לכל יצירות הורטיוס

עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

אחר הכובשים -- היורשים

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

פורסם ב“דבר”, 22.3.1957


השירה העברית בספרד ובפרובאנס. מבחר שירים וסיפורים מחוֹרזים, ערוכים מבוֹארים… בידי חיים שירמן, כרך שני: מיוסף קמחי עד סעדיה אבו-דנאן (בערך 1150 – 1492 לסה"נ).

הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים: דביר. תל-אביב, 1956.


“ואחרי הדור ההוא נסתמו מקורי השירים בלשון-העברים, ושולח במשמניה רזון, גם נביאיה לא מצאו חזון… ומאחר אשר נאסף שלמה היושב על כסאו, ויגווע ומת אברהם נשיאו, ויהוּדה שר-צבאו ומשה נביאו, נסתם חזון השיר ומוצאו, ונסתלק הכבוד ההוּא וּמוראו, ולא יסף עוד מלאך ד' להראוֹה; כי קם אחריהם מי יחבר בשיריהם, או יעשה כמעשיהם. והנה אנחנו אלה פה היום מלקטים שכחת שבּלהים, וּמזנבים נחשליהם, ויום ולילה נרוץ במעגליהם וניגע ולא נגע אליהם… והראשונים אכלו הסוֹלת, ועזבו לנו הפסוֹלת!”

זה סעיף מקוּצר מקינת יהוּדה אלחריזי בספר “תחכמוני” על ירידת השירה העברית בזמנו. “שלמה היושב על כסאו” הריהו, כמוּבן, שלמה אבן גבירול, שגוּב-הכתר של עידן היסטורי קודם, אשר נפלאי-משורריו, החל משמוּאל “נגיד-הנגידים” – “פה אל פה נבוּאה דיברה בם, בחזיון-שיר, במראה לא בחידות”; “אברהם נשיאו”, זה אברהם אבן-עזרא; “יהוּדה שר צבאו” – יהוּדה הלוי; “משה נביאו” – משה אבן-עזרא. בקינה זו פּתח אלחריזי אחרי אשר פקד במלים נאדרות במליצתן וגאות בצידקת-הערכתן, את השלתשלוּת השירה העברית ה“ספרית” – לידתה, העפלתה, ותועפות-פסגותיה. והנה, לקתה מסורת-השיר הזאת, גלשה אל מישוֹרי-עמקים, אשר עדיין נועם בהם; אך אוי! גם אל בורות נשברים אל חידוש-סרק ופחזוּת וריקוּת. אין אלחריזי מסתפּק בקינה ונהי; הריהו מונה “תנאים”, אלוּ עצות ואזהרות, מה השירה דורשת מנאמניה-עושיה.

זוג-הכרכים

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.