שְׁרִירוּת הַשֵּׂכֶל הַתָּאֵב –

כְּאֵשׁ־שַׁלְהֶבֶת מָה אָיֹם הוּא:

כָּל־כָּךְ בָּהִיר וְאֵין־מַחְסוֹם הוּא,

וְכֹה עָלֵז, וְכֹה זָעֵף.

כְּחֵץ מוּעָף עַד בִּלְתִּי סֶגֶת,

הוּא קֹטֶב יַרְא בִּדְכִי יָוֵן,

וּמֵהָזוּת בִּלְתִּי־מֻשֶּׂגֶת

רָצוֹן לָאָרֶץ יְכַוֵּן.

כְּעֵין הַנֶּשֶׁר בַּעֲלֶטֶת

עֲפַר הָעֲמָקִים מַבֶּטֶת:

הוּא בְּדֵעָה צְלוּלָה יָדִין

עַל הָאַרְצִי תּוֹךְ מִסְתּוֹרִין.