מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כל דכפין

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כָּל דִּכְפִין… / שאול טשרניחובסקי

כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח!

אִם נָכְרִי פֹּה אַתָּה וְאֵין לְךָ מִבְטָח,

בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה אִם כֹּחֲךָ תָּשׁ, -

אָרוּר הַגֶּבֶר אֲסָמָיו לֹא יִפְתָּח,

מִפִּתּוֹ לֹא יַעֲנִיק לֶעָנִי, לָרָשׁ.

כָּל דִּכְפִין יֵיתֵה וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵה וְיִפְסַח!

לִדְבַר-אֵל כִּי תִּצְמָא, וְנַפְשְׁךָ תִּכְלֶה

לְאוֹר-יָהּ, כְּצִפּוֹר נִלְכֶּדֶת בַּפָּח, -

עָשִׁיר אָנֹכִי בָּרוּחַ, לֹא אֶכְלָא,

וְקַמְתָּ וּבָאתָ, אָחִינוּ הַמָּךְ.

וְאֶת שְׁמֵי-הַשָּׁמַיִם אֲגַל לְפָנֶיךָ,

תַּעֲלוּמוֹת הַבְּרִיאָה תֶחֱזֶינָה עֵינֶיךָ

וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי תְּהוֹמוֹת הַיָּם;

וְאֶת יֵצֶר הָאָדָם הַנִּפְלָא אַרְאֶיךָּ

וְרָחַב וּפָחַד לְבָבְךָ וְרָם.

אִם עִיִּים מִקְדָּשְׁךָ עַל מִזְבְּחוֹ וַאֲדָנָיו,

וְאִם גָּלָה כְּבוֹד-אֵל, וְנַעֲלוּ עֲנָנָיו,

וְנָשְׂאָה הָרוּחַ תִּקְוָתְךָ כַּמּוֹץ, –

אֶשְׁפֹּךְ עָלֶיךָ טַל תְּחִיָּה וַעֲדָנָיו,

וְרָפָא לְךָ, אָחִי, – חֲזַק וֶאֱמַץ!

וְיַם שִׁירָה עֲדִינָה אָרִיקָה עָלֶיךָ,

בְּמַחֲזוֹת-שַׁדַּי אַךְ תִּשְׁנֶּה נַפְשֶׁךָ.

וְשָׁב תֹּם הַנְּעוּרִים וְהַטּוֹב אֲשֶׁר בָּם,

וּבְסַעֲרוֹת הַדּוֹרוֹת גַּם מַשַּׁק דָּמֶיךָ

יַךְ גַּלִּים כְּהַכּוֹת הַגַּלִּים בַּיָּם…

אודיסה 1897

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

מַרצה מאוּשר אני. בדברי כּמעט שלא נגעוּ, לא השתדלוּ לערער עליהם. חדשים אחדים רגשה הארץ על ענין האיחוּד, עיבּדנוּ תכנית מפוֹרטת. חשבנוּ שצירי הועידה ישקיעוּ את כּל כּוֹחם בּבירוּר התכנית לפרטיה – והנה לזה כּלל לא היוּ הלבבוֹת פּנוּיים.

אוּלם מרגיש אני את עצמי הפּעם לא כּמַרצה הבּא להגן על הנחוֹתיו, כּי אם כּעוֹמד לפני כּס המשפּט. יוֹתר נכוֹן, כּנידוֹן וּמוּקע לעמוּד הקלוֹן. פּה דיבּר חבר אחד שלדבריו אנוּ מקשיבים כּוּלנוּ, וחיכּינוּ לשמוֹע דברים אשר יבארוּ לנוּ, אשר יעזרוּ לנו, אשר יוֹציאוּ אוֹתנוּ מטעוּתנוּ, אם טוֹעים אנחנוּ. והנה בּא אוֹתוֹ החבר בּעל העבר הגדוֹל, בּעל המידוֹת הטוֹבוֹת, היכוֹל להפיץ אוֹר על כּל הענין ואוֹמר לנוּ כּי אנוּ טוֹחנים קמח טחוּן, ואוֹמר לנוּ כּי אנוּ זוֹרעים קנאה וּמַשֹטמה. דברים אלה היו פּסק-דין. אני, לפּחוֹת, ראיתי בּזה הוֹצאת גזר עלי, ולא על חטאַי היוֹם, כּי אם על כּל עבוֹדתי בּארץ-ישֹראל. אחרי זה אין לי לקווֹת לבירוּר עיוּני. אני בּעצמי שקוּע יוֹתר בּשאלה: אם אשמים אנחנוּ וּבמה?

היוּ ימים שלא הייתי בּעיניכם איש פּסוּל. איש מלחמה אני מנעוּרי. אני וחברי התנגדנוּ תמיד לשעבּוּד למלים, לצוּרוֹת-חיים חנוּטוֹת. ואזי, כשהמגינים על המצב הקיים היוּ מתנגדיכם – לא היינוּ בּעיניכם זוֹרעי ריב וּמַשֹטמה. והנה נהפּכנוּ כּוּלנוּ, עוֹבדי ההסתדרוּת, לוֹחמי אחדוּת-הפּוֹעלים כּל השנים, לאנשי-מדָנים. מדוּע? יען כּי אין אנוּ מסכּימים לכם? השקענוּ בּתנוּעת-האיחוּד את מירב שאיפוֹתינוּ ואת כּל כּוֹחוֹתינוּ. השתתפתי והייתי נוֹכח בּשוּרה של הרצאוֹת, אסיפוֹת ושֹיחוֹת לבירוּר הענין. ובכל מקוֹם היה רעיוֹן-האיחוּד למקים אח נגד אח.

אני רוֹצה להזכּיר דבר אחד. אנחנוּ רוֹדפי השֹררה וּמפיצי המדנים הזמַנוּ קוֹדם כּל את המפלגוֹת להיוָעץ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.