בָּאתִי אֶל טְבֶרְיָה וְהִתְפַּלֵּאתִי שֶׁמְּדַבְּרִים פֹּה עִבְרִית. רָאִיתִי אֶת בָּתֵיהָ שֶׁחֶלְקָם שְׁחֹרִים מֵאַבְנֵי הַבַּזֶּלֶת. אָסַפְתִּי לִי שְׁתַּיִם קְטַנּוֹת וְשׁוּב תָּהִיתִי עַל הָאֲבָנִים הַשְּׁחֹרוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֲרֵי הֵן בָּאוֹת מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה. רָצִיתִי לִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנָּה אֲבָל אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְהַרְגִּישׁ אֶת זֶה הֲרֵי אֵין לִי כָּאן בַּיִת? כִּמְעַט הָיָה לִי אָז וְחָמַקְתִּי. לֹא הָיוּ לִי כֹּחוֹת לַהִסְטוֹרִיָה וְאֵיךְ חָשַׁבְתִּי לְלַמֵּד אוֹתָהּ? (כְּבָר כָּתַבְתִּי אֶת זֶה פַּעַם). כְּשֶׁהֵצַצְתִּי שְׂמֹאלָה רָאִיתִי בַּיִת לִמְכִירָה וְכָךְ כְּבָר הָיְתָה לִי מְעַט רְשׁוּת לְהִסְתּוֹבֵב בָּעִיר. אֲבָל אֵיפֹה אֲנִי הוֹלֶכֶת לְהִסְתּוֹבֵב? כָּרָגִיל הֵיכָן שֶׁאַקִּיף אֶת הָעִיר מִלְּמַטָּה כְּמוֹ בַּחֲגוֹרָה שֶׁקְּרוֹבָה לִתְכֵלֶת הַכִּנֶּרֶת שֶׁבָּאתִי לִרְאוֹת.

כְּבָר מִזְּמַן רָצִיתִי לְהַגִּיעַ לִטְבֶרְיָה. חִפַּשְׂתִּי סִבָּה וּלְפֶתַע נִקְבְּעָה לִי. הִנֵּה אֲנִי פֹּה וְאֶסַּע סָבִיב וְאֶזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ שָׁם לְמַעְלָה מֵעַל לַפַּס עִיר. עוֹד מְעַט אֲנִי יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ אֲבָל בֵּינְתַיִם אֶסַּע צָפוֹנָה וְהַתְּכֵלֶת תִּסַּע לְיָדִי. אֶעֱבֹר אֶת הַכְּנֵסִיָּה הַסְּקוֹטִית. אֶת סַפְסָל הַגַּן שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה הַזֹּאת עוֹד לֹא סִיַּמְתִּי לְצַיֵּר גַּם לֹא אֶת הַפֶּתַח הַהוּא. בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן מִדֵּי פַּעַם אֲנִי מַעֲבִירָה אֶת הַסַּפְסָל לְבּוֹהֶמִיָה הַצְּפוֹנִית שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.

אָז יָרַדְתִּי אֶל הַחוֹף שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה הַזֹּאת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲלוּקֵי אֶבֶן עֲגַלְגַּלִים שֶׁנִּלְכְּדוּ בַּנַּעֲלַיִם הַשְּׁקוּפוֹת. הֵן הִתְהַדְּקוּ הֵן הִכְבִּידוּ וּמָשְׁכוּ אוֹתִי מַטָּה. הִתְחַלְתִּי לִשְׁקֹעַ. הֵרַמְתִּי אֶת הָרֹאשׁ וְרָאִיתִי אֶת הַכִּנֶּרֶת (שֶׁצִּלַּמְתִּי בְּיוֹם אַחֵר עִם סְפִינַת צַלְיָנִים שֶׁכָּרְעוּ בֶּרֶךְ בְּתוֹךְ הַסְּפִינָה וְהַסְּפִינָה רָטְטָה בַּאֲוִיר הַצִּלּוּם הַזֶּה) וְרָאִיתִי אֶת הֶהָרִים. וּכְמוֹ בְּקֶסֶם הֵן גָּלְשׁוּ וְנֶעֶלְמוּ וְשָׂחִיתִי אֶל הַחוֹף. אֶל הַמָּקוֹם הַסְּקוֹטִי חָזַרְתִּי יְחֵפָה דֶּרֶךְ פִּשְׁפָּשׁ שֶׁהִתְכּוֹפַפְתִּי כְּדֵי לַעֲבֹר בּוֹ.

אֲנִי מַמְשִׁיכָה לִנְסֹעַ לְאֹרֶךְ הַחֲגוֹרָה הַתְּכוּלָה שֶׁל טְבֶרְיָה וּמַגִּיעָה לִשְׁתֵּי הַכְּנֵסִיוֹת כְּנֵסִיַת הַ’לֶּחֶם וְהַדָּגִים' וְאַחַר־כָּךְ לִ’כְנֵסִיַת הַבְּכוֹרָה שֶׁל פֶּטְרוּס' שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֶלַע גָּדוֹל הֲמוֹנֵי סְנוּנִיוֹת מִתְעוֹפְפוֹת בָּהּ וְהַכִּנֶּרֶת מִתְדַפֶּקֶת עַל הַקִּיר הַמִּזְרָחִי שֶׁלָּהּ. אֲנִי עוֹבֶרֶת גַּנִּים וְשֶׁקֶט מַרְהִיבִים עַד שֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לַכְּנֵסִיוֹת הָאֵלֶּה וְגַם מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָאִישׁ שֶׁמּוֹכֵר טַבָּעוֹת מֵעֵץ זַיִת וְאַחַר־כָּךְ אֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים אוֹתִי “מֵאֵיפֹה הַטַּבָּעוֹת הָאֵלֶּה”? הֵן נֶעֱלָמוֹת לִי דֵּי מַהֵר בְּיִחוּד אַחֲרֵי שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתִי.

עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה אַגִּיעַ אֶל הָעִיר עַצְמָהּ אוּלַי אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם גָּרִים. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת (אֶל בֵּיתִי) אֲנִי מְבַקֶּרֶת אֶת הַיַּרְדֵּן הֵיכָן שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכִּנֶּרֶת שָׁם נִמְצָא בָּאֲוִיר הַצֶּבַע הַיָּרֹק הַמֵּצֵל שָׁם אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אֶת הַשְּׂפַמְנוּנִים וְאֶת הַמַעֲקוֹת שֶׁבָּהֶם מַחֲזִיקִים הַצַּלְיָנִים כְּדֵי לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל אֶת תִּקְווֹתֵיהֶם וְגַעֲגוּעֵיהֶם. גַּם אֲנִי נוֹהֶגֶת לָלֶכֶת בְּתוֹךְ שְׁבִיל הַמַּיִם וּלְהַחֲזִיק בַּמַּעֲקוֹת הָאֵלֶּה. כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת מַשֶּׁהוּ מֵהַצֶּבַע הַיְרַקְרַק שֶׁיֵּשׁ שָׁם הוֹלֵךְ עִם פָּנַי.