מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

להצגת "כתר דוד"

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

להצגת “כתר דוד” / ח"נ ביאליק

(בהצגת הבכורה ע“י “הבימה”, באייר תרפ”ט)

הבימה ראויה לברכה על ההעזה הראשונה שהעיזה להציג מחזה תנ“כי, יש בזה משום נחשוניות, קפיצה לתוך הים, כי חומר תנ”כי קשה להעשות מחזה. השאור שבמחזה הוא בדרך כלל יצר האדם, מה שאין כך התנ“ך, שהעיקר הוא בו הגורל העומד מחוץ ליצר האדם. שם משחקת ההיסטוריה לפנינו, וספק אם אפשר לדובב היסטוריה במחזה. דוד המלך הוא כלי-זמר עם מאה נימים, כל התפקידים שלו לא שמשו למלא מאווייו האגואיסטיים, אלא כל מה שעשה על-פי גזרת ההיסטוריה עשה. אם מצד אחד הוא בוכה על מות אבנר או שאול ויונתן ומצד שני הוא משמיד את יתר בני שאול – הרי זה לא מתוך צביעות, אלא משום שכך נצטוה מגבוה. דוד לא רצה כלל בכתר ולא הוא נמשך לכתר, אלא הכתר משך אותו, חז”ל אמרו: בית שאול לא נתקים, מפני שלא נמצא בו דופי. זה היה בית-אצילים יותר מדי. ודוד נקרא בשעתו למלא את אשר החסיר בית שאול – להלחם באויבי ישראל וכו'… תפיסתו של דוד היתה, שאין עם הנלחם על קיומו נקרא רשע. לעם יש הצדקה לעשות דברים שאסורים לפרט. אצלנו אין גם תפלה אישית, הפרט מתפלל לשלום העם כולו. גם היצר הרע שלנו וגם היצר הטוב אינו פרטי אלא לאומי כללי, בעוד שבמחזות המודרניים של אירופה העיקר הוא יצר האדם. ומי יתן ותצליח “הבימה” לתת את היצר הרע ואת היצר הטוב שלנו, של כל האומה, ואני מברך אתכם שעם פתיחת השער הראשון לתנ"ך יפתחו לפניכם כל השערים לתכונות ישראל.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

ששה שירים

מאת אברהם סוצקובר / אברהם רגלסון (שירה)

לראש הדף

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

דֶּמעַ-תְּמוּנוֹת

(נכתב תל-אביב 9–1968)

עֵין-הַנְּשָׁמָה דֶּמַע-תְּמוּנוֹת זוֹלֶגֶת

עֵין-הַנְּשָׁמָה דֶּמַע-תְּמוּנוֹת זוֹלֶגֶת,

לְמַעַן עַצְמָהּ וְכֵן לְמַעַן זוּלָתָהּ,

לְמַעַן זוּלָתָהּ וְכֵן לְמַעַן עַצְמָהּ.

עֵין-הַנְּשָׁמָה דֶּמַע-תְּמוּנוֹת זוֹלֶגֶת,

כְּמוֹ שְׁקִיעַת-חַמָּה בָּעֲנָנִים דּוֹמַעַת.

אֵיפֹה וְאֵצֶל-מִי סוֹדָהּ תַּפְקִיד?

שָׂרַפְתִּי אֶת שֻׁלְחַן-כְּתִיבָתִי. חֶרְפָּה הִיא

לִכְרֹעַ לִפְנֵי יְצוּר-עֵץ, וְהֶחֱלַפְתִּיו

בְּלֵיל-מַאֲבָק פְּרָאִי בַּמִּדְבָּר, בִּנְוֵה-עַיִט, שָׁם

עֵין-הַנְּשָׁמָּה דֶּמַע-תְּמוּנוֹת תִּזְלֹג,

תְּמוּנוֹת בְּרֵאשִׁיתִיּוֹת, הַמְצַוּות: צַיֵּר, צַיֵּר

לְמַעַנְךָ אַתָּה, וְכֵן לְמַעַן עוֹלָם שֵׁנִי.

אִמְרֵי בֶּן-בְּלִי-הַגּוּף

סָח לִי בִּלְחִישָׁה בֶּן-בְּלִי-הַגּוּף:

כָּל תְּקוּפָה אֵלַי נוֹסֶקֶת – וְנוֹחֶתֶת.

בֶּן-אָדָם, כָּמוֹה גַּם נַפְשְׁךָ קִצְרַת-מְעוּף,

לְפִי שְׁרִירוֹת מַשַּׁב-רוּחִי מְשׁוֹטֶטֶת.

מוּטָב – כְּמוֹ זֶה רַב-הַפּאֹרוֹת, הַזַּיִת –

תֵּת לַעֲנָפִים כְּלִיחִים מֵאֲלֵיהֶם לִקְמֹל;

מוּטָב – בְּעוֹלָמְךָ שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת בֶּן-בַּיִת,

לְבַל בְּלֹא-טַעַם נְשִׁימָתְךָ תֶאֱזֹל.

מִלִּים, בְּכֹחָן מִלִּים לְבוֹקֵק.

סוֹדִי – יוֹם בְּעִצּוּמוֹ וְאוֹר יָהֵל,

אַשְׁרֶיךָ אִם לְהַבָּא תִסְתַּפֵּק

בְּשָׁעָה חֲרִישִׁית וְטַל חֶסֶד-אֵל.

עָנָף עִם אַחֲרוֹנֵי דֻבְדְּבָנִים

בְּמָקוֹם אֲשֶׁר לֹא-עוֹד נָוִי יֵשׁ וְלֹא-עוֹד אִמָּא שֶׁלִּי,

שָׁם נְוֵה-הַתְּכֵלֶת שֶׁלִּי וְשָׁם אִמָּא שֶׁלִּי.

אוּלַי חַי עוֹד מִישֶׁהוּ אֲשֶׁר פָּנֶיהָ יִזְכֹּר. יִתָּכֵן.

בֵּין עַקְרַבֵּי-נְחֹשֶׁת אֵלֵךְ וַאֲחַפְּשֵׂהוּ.

אֵלִיָּהוּ אֲכַנֶּה אֶת הַהוּא, אֵלִיָּהוּ,

אוֹתוֹ הַנִּבְחַר אֲשֶׁר פְּנֵי-אִמִּי חֲרוּתִים בְּזִכְרוֹנוֹ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.