מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עיניה

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֵינֶיהָ / חיים נחמן ביאליק

בָּרִאשׁוֹנָה שָׁם בַּחֹרְשָׁה

חֶרֶשׁ רְאִיתִיהָ;

הָלֹךְ הָלְכָה בֵּין צֶאֱלִים

שֶׁפִי –וּפְגַשְׁתִּיהָ.

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת

קָרְנוּ בֵּין הֶעָלִים;

כִּתְמֵי אוֹר כְּדִינְרֵי זָהָב

שֻׁפְּכוּ בֵּין הַצְּלָלִים.

בָּדָד הָלְכָה, עַל-לִבָּתָהּ

שְׁלוּבוֹת זְרֹעוֹתֶיהָ,

כִּתְמֵי אוֹר חַכְלִילִי עָלוּ,

יָרְדוּ בְּפָנֶיהָ.

מִפָּנֶיהָ נָפְלוּ, נָחוּ

אַרְצָה לְרַגְלֶיהָ;

אָז שְׁנֵי גְלִילֵי זֹהַר נָפְלוּ

גַּם עַל שְׁתֵּי עֵינֶיהָ.

נָפְלוּ, נָחוּ – פִּתְאֹם עָמְדָה

דוּמָם גַּם נִצָּבָה…

שְׁתֵּי עֵינֶיהָ – שְׁתֵּי גֶחָלִים

טוֹבְלוֹת בַּלֶהָבָה…

וַתִּלְטֳשֵׁן, וַתְּלַהֵטְנָה –

אֵלִי, אֵל שָׁמָים!

מַה-תַּחְפֹּצְנָה, מַה-תִּשְׁאַלְנָה

אֵלֶּה הָעֵינָיִם?

שְׁנֵי צִפְעוֹנִים, פְּתָנִים שְׁחֹרִים,

אֶרְאֶה בָּקְעוּ, גָּחוּ

מֵעֵינֶיהָ אֶל-לִבָּתִי,

יָרְדוּ אַף-נָשָׁכוּ;

אָכְלוּ, שָׂרְפוּ, יָצְקוּ רַעַל,

אִשָּׁם אֲכָלָתְנִי –

שַׁדַּי, שַׁדַּי, קְרַע הַשָּׂטָן!

לִילִית צוֹד צָדָתְנִי!

הִיא נֶעֶלְמָה וַיֵּעָלְמוּ

אִתָּהּ עִקְּבוֹתֶיהָ;

אַךְ עֵינֶיהָ יִרְדְּפוּנִי

תָמִיד – הָהּ, עֵינֶיהָ!

תרנ"ב.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

חלוצי הגלות

מאת נחום סוקולוב (פרוזה)

ב. יוסיל “המשוגע”

[א]

המרגלית הכי מזהירה במחרוזת חלוצי-הגלות שלי היא: יוסיל מינץ, או כמו שהיו קוראים לו בעיירה שלו: יוסיל “המשוגע”.

העיירה של יוסיל לא היתה רחוקה מעיר מולדתי שלי בפולין, ועל כן היו “שבילי דנהרדעא” הללו נהירים לי יותר מאשר לחברי בנסיעה ההיא, הסופר המנוח י. ל. פרץ. במחוז לובלין היה הוא המומחה, ואני – בגלילות מזוביה. חוץ מחלוקת התחומין, הותנה בינינו גם לחלק את העבודה. הוא היה בעל מקצוע לדברים “שבינו לבינה”, למנהגי המון העם, לנימוסי ערכאות (הוא היה בנעוריו עורך דין פרטי), לסכסוכים עם הבולשת; אני נתמחיתי יותר לבחורי בית המדרש, לאברכים, לחסידים למשכילים. יוסיל “המשוגע” עלה במצודתי. עד היום הזה לא נגעתי בזכרון הזה הקדוש לי. עתה בא הזמן.

מגמתנו הרשמית היתה, למצוא את “האיכרים היהודים”, וביתר דיוק, את “שרידי הקולוניסטים היהודים” בפולין בעד י. ג. בלוך, שעסק בכך לשם סניגוריה, “להראות העמים והשרים”, שהיהודים עוסקים ביישובו של עולם. מטרתנו הפרטית היתה, לשוט בעולם היהודי, לחדש את הגירסא דינקותא ולקלוט רשמים חדשים. ביחס אל הסניגוריה, היו דעותינו שוות, אבל מזגינו לא היו שווים. שנינו ראינו מראש, שהסניגוריה היא יגיעה לריק. ותועלתה כתועלת משקפיים לנולד סומא, או קרני דאומנא לבר מינן; אבל פרץ המשורר, בתחילה התעורר, התרגז, ואחרי כן קפא תוך כדי התגעשות. לשנינו היתה העבודה תכלית, ולא אמצעי. אני אז מכווץ כפקעת בעבודה ספרותית וציבורית; רציתי להרוס את דפני בית כלאי ולפרוץ החוצה, להתאוורר קצת; ככה זינק גם פרץ ממחבואו לאותו “סבוב ר' פתחיה” מרובה-הגוונים, שעשינו במקצת יחד, ובמקצת בצוותא חדא עם חברים אחרים, הלוך וטוס מעיר לעיר ומכפר לכפר. היתה זו נסיעת דון קיחוטים יהודים מעניינת עוד יותר מחזיונו של מנדלי מוכר ספרים משונה-ההעוויות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.