מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַה-תִּתְהַלְלִי בָּעֲמָקִים?

זָב עִמְקֵךְ הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה.

(ירמיה מ"ט, ד).

בְּעֵמֶק הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנָּה פֹּרַחַת,

נוֹתֶנֶת רֵיחַ טוֹב וּמְלֵאָה נַחַת,

בִּגְאוֹן קוֹמָתָהּ וּבִשְׁלַל צְבָעֶיהָ

כִּבְתוּלָה עוֹלָה מִן הָאָרֶץ מַרְאֶהָ.

– שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים הֲדַר עֲמָקֵינוּ

בִּהְיוֹתֵנוּ יוֹשְׁבִים עַל אַדְמָתֵנוּ,

עֵת אֵת וּמַחֲרֵשָׁה עוֹד לֹא זָנַחְנוּ

וּלְמֹאזְנֵי מִשְׁקָל יָדֵנוּ שָׁלַחְנוּ! –

וּבְכַרְמֵי עֵין-גֶּדִי בִּמְחוֹלַת מַחֲנַיִם

תֵּצֵא בַּת יִשְׂרָאֵל יְפַת פַּעֲמַיִם;

בַּת עַמִּי-נָדִיב מַעֲדַנֹּת טוֹפֶפֶת

כְּשׁוֹשַׁנָּה חַיָּה לָעַיִן נִשְׁקֶפֶת.

וּצְעִיף הַצְּנִיעוּת עַל טֹהַר פָּנֶיהָ

תַּשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלָהּ, תַּשְׁפִּיל עֵינֶיהָ:

"בָּחוּר, אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּיֹּפִי,

תֵּן עֵינְךָ בַּמִּשְׁפָּחָה אֵין בָּהּ דֹּפִי".

בִּשְׁתַּיִם אֵלֶּה הִתְפָּאֵר יִשְׂרָאֵל

עֵת נֵר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ עוֹד יָהֵל

וּבְלִבּוֹ הִתְנוֹסְסָה רוּחַ אֲבוֹתָיו:

בַּהֲדַר עֲמָקָיו וּצְנִיעוּת בְּנוֹתָיו.

פִּתְאֹם רוּחַ מַשְׁחִית, רוּחַ שִׁדָּפוֹן

נֵעוֹר מִבָּבֶל, בָּא מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן,

בִּמְקוֹם כָּל הַבִּרְכַּיִם כּוֹרְעוֹת לַבַּעַל

וּכְבוֹד הַנָּשִׁים עַל מִזְבְּחוֹתָיו יַעַל;

רוּחַ מַשְׁחִית זֶה, רוּחַ זִלְעָפוֹת

מִשֵּׂאתוֹ תּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלוֹת הַיָפוֹת,

עָבַר בַּשָּׁרוֹן וְחָלַף בִּיהוּדָה,

נָגַע עַד שַׁעַר עַמִּי בַּת-צִיּוֹן הַשְּׁדוּדָה.

וּבְצֵאת בַּת יִשְׂרָאֵל בַּשָּׂדֶה לָשׂוּחַ

פָּגַע בָּהּ פִּתְאֹם וַיִּתְקְפֶהָ הָרוחַ,

וּבְחֵיק הָעֵמֶק הִיא נָפְלָה כָּרָעָה,

בּוֹסְסָה שׁוֹשַׁנָּיו וּצְעִיפָהּ קָרָעָה.

מִנִּי אָז צְנִיעוּת בַּת יִשְׂרָאֵל חָדֵלָה

וּכְבוֹד אָבִיהָ לָאָרֶץ חִלֵּלָה,

גַּם מֵעֵמֶק הַשּׁוֹשַׁנִּים גָּלָה יְקָרוֹ

נָס לֵחוֹ, פָּג רֵיחוֹ, פָּנָה הֲדָרוֹ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

עסקי משפחה

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

(מעין רומן בשלשה חלקים)

א

בּר-אבהן

כשנתפטר ליבלי “מזיק” מעמידתו לצבא, והשדכנים התחילו לדבר בו “נכבדות”, התחיל מפשפש בעצמו – ומצא, שאין בו אלא “יחוס” בלבד.

מצד אמו שייכות יש לו עם ה“סידורו של שבת” גופו, ומצד אביו ר' מָתּיל – הרי אח-חורגו של זה נכד ממש היה להאפטאי זצ"ל, והכל זוכרים עדיין אותו “נכד” שהיה בא לכאן מימים ימימה ומתאכסן אצל אחיו ר' מתּיל.

ור' מתיל עצמו, אביו של ליבּלי, “חסיד” הוא בנוסח החסידים הראשונים. אחורי התנור שבקלויז העליונה שבעירו – דירת-קבע שלו, ואחורי התנור שבבית-המדרש בטולנא, בחצרו של הצדיק נרו יאיר, – דירת-ארעי שלו.

ובכן, יחוס משפחה יש ויש לליבּלי, אבל מעט “יחוס עצמו” מאין יקח “מזיק” זה?

ברם, אך לעצמו הלך והזיק משעה שנלכד ל“השכלה”.

“שקץ” משולח מנערותו היה, חריף מושל על כל הנערים, ורם ומתנשא גם על חובשי בית-המדרש במופתי האפטאי ובזכות תורתו של ה“סידורו של שבת” ומתפרנס מפתּם ומלפתם של חבריו כולם. אבל משהגדיל ונעשה “משכיל” ככל חבריו – הורע מזלו ופסקה נשיאותו.

ידעו בו חבריו שלא לשם “השכלה” עשה ריקא זה מה שעשה… ולא נתנוהו שיהיה נגרר אחרי הכת אלא בזכות אבות בלבד, – שכּן “בנן של קדושים” זה “סטירה חיה” הוא על הצדיקים ועל החסידים, – גירא הוא בעיניהם של “מורדי האור”; יראו “עובדי הבעל” – יבושו!

וכן גם בדרך ה“השכלה” רק יחוס-המשפחה עמד לו לליבלי בלי שום זכות ויחוס עצמו, שאפילו זכות “מלחמה” עם האבות לא היתה בידו; אביו חסיד שפוי, אמו אשה חולנית – ומבלי כל פחד ובושה, בא ליבלי לביתו של חייט אחד זקן, פשט את הקפוטא – ו“קיצר בעליונים” בבת-אחת.

ועדיין ליבלי זוכר שהחייט הזקן נאנח והניע ראש על הבגד שכרת את כנפיו, – כאילו ידע הזקן שאין זו “תכלית” לו לליבלי…

אך הוא המזיק באותה שעה ממש בא בשיחה עם בתו של החייט, ושאל לאותה בחורה לעסנית – אם היא קוראת רומנים…

וכשיצא משם קצוץ-כנפים, עף אל חבר אחד והביא לו בראשונה “סוד” חשוב שביקשה נפשו.

ומאז התחיל ה“מזיק” משמש את חבריו ב“סודות”… הוא ראה שגדול כוחו של ה“סוד”, שכן מקשר הוא את נושאיו זה לזה, ולפיכך הִרבה “סודות” לחבריו –

ובידוע, שאין אדם מקפח שׂכר “לא יחרץ”…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.