מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אֶל דּוֹד בְּשֵׁם לֹא כִנִּיתִי

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֶל דּוֹד בְּשֵׁם לֹא כִנִּיתִי

מִימֵי נְעוּרַי פָּנִיתִי,

דּוֹדוֹ בְנַפְשִׁי קָנִיתִי

וּבְתוֹךְ לְבָבוֹ חָנִיתִי.


לִי בֵית זְבוּל / כִּדְמוּת שְׁבִיל / דָּרֵי גְלִיל / רוּם וּמַחְמַדִּי, –

לִהְיוֹת לְאֵל / נַפְשִׁי, וְאֵל / אוֹדֶה בְחֵיל / שִׁיר יְמֵי חֶלְדִּי.


בָּךְ שָׁת, נְדִיבָה, שַׁדַּי אוֹת,

תִּרְאִי כְּבָר אוֹת בִּפְלִיאוֹת.

לִדְבֹּק בְּצוּר כָּזֶה יֵאוֹת –

נִמְשָׁל לְאָדוֹן בִּצְבָאוֹת,

אֵין לוֹ גְבוּל, / הוּא כֹל – וּבִלְ- / עָדָיו אֱלִיל, / בּוֹ לְבַד תֶּחְדִּי,

בִּנְטֹש הֲבֵל / חֶלְדֵּךְ בְּלֵיל / בָּרְחוֹ כְצֵל – / עַל אֱמֶת חַדִּי.


מִי יִתְּנֵנִי כָּל חֶדְלִי

טוֹבוֹת לְקַבֵּל מֵאֵלִי.

שַׁתִּי פְעָלָיו מִמּוּלִי;

וּכְפִי תְהִלּוֹת חַסְדּוֹ, לִי

יָשִׁיב גְּמוּל: / כָּל צִיר וְחִיל / יַהְפֹּךְ לְגִיל – / לֹא כְפִי חַסְדִּי –

וּבְמַאֲפֵל / דּוֹמֶה לְלֵיל / הוּא יַאֲהֵל / שֶׁמֶשׁ נֶגְדִּי.

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

איש המושב

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

אדמה ומשק משפחה

מן האמידים באומאן היהודית היה בית סוחר התבואות זלצמן, ושכן בפרבר דלת העם דוקא. בסגולות תרומיות, יושר למופת, יישוב הדעת ניחן האב, והיהודים עושים אותו בורר יחיד בסכסוכים ורוחשים לו מלוא אמונתם, והאם – תבונה ואופי, זקיפות קומה וחריצות נשקו בה; לשנים היא היתה “שם דבר” בנהלל, במשק ביתה, אשת חיל במיטב המושג. בית, הקשור בנימין עמוקות אל העבר היהודי, אל הכלל היהודי, ועם זאת לא זר לרוח הזמן ושאיפותיו. ובו גדל גם הנער, צבי יהודה, בן יחיד, ככל נערי היהודים בעיירה האוקראינית העממית, הפעלתנית, העירנית אשר בלבו של עם האכרים הגדול.

המאורע הזעיר, ה“מקרה”, משמש, לעיתים, ראש ופתח להתפתחויות והכרעות החותכות בגורל אדם ודרכו. ואולם, גם המקרה אינו אלא בן זמנו ותנאיו ואוירת הצבור. יום אחד מבחין הנער בן הי“ב בהתקהלות בקלויז הזעיר מול בית הוריו, מקום התפילה של נפחי העיר. הוא סר לראות במתרחש. אחד מטיף דורש שם בעניני ארץ ישראל. והנה, כבשו הדברים את לב הנער, ומאז היו כל ימיו קודש לציון. בעיירה התנוססו דגלים וסיסמאות למיניהם; כל צבעי הקשת של חיי החברה היהודית ברוסיה בתחילת המאה. ואולם הוא, הנער, לא ידע מאז אהבה אחרת ונאמנות אחרת, והוא מלכד נערים בני גילו באגודת “דגל ציון”, ואחר כך – תנועת נוער מסועפת “צעירי ציון”, מבקר בעיירות בכפרים בסביבה ומיסד אגודות כמותה, מתפלמס ב”בורסה" באומאן עם יריבי ציון; ואולם אחת ברור לו, שעליו להגשים את חזונו הלכה למעשה, וזאת – למרות התנגדותם החריפה של ההורים.

שנת 1905 פקדה בסערה גם את אומאן. הוא נאסר. ולא יצאו ימים רבים והוא יוצא לדרך, לנמל אודיסה. לכאן הוא מגיע בעצם ימי הפרעות. ונוטל חלק פעיל בהגנה העצמאית. באביב 1906 הוא יורד בנמל יפו, ובו ביום שם פעמיו, ברגל, לפתח תקווה, אם המושבות, מרכז הפועלים וחולמים, פתח-תקוה של א.ד. גורדון. יום העבודה הראשון שלו (עם ש. צמח ויצחק כבשנה וב"צ ישראלי) חל בעיצומו של ה“חרם” הנודע. למן יומו הראשון בארץ ועד עצם היום הזה, הוא איש “הפועל הצעיר”, דבוק בקנאות בדרכו, ביסודותיו, באמתו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.