מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אִיבָּעֵי לְהוּ

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כּוֹכַב אוֹר מִמְּסִלָּתוֹ נָפַל מִשָּׁמָיִם

וַיֻּכַּת לִשְׁבִיבִים וַיִּפָּזֵר בָּרוּחַ,

וּבְנָפְלָם עוֹד הֵפִיצוּ הַשְּׁבִיבִים קַרְנָיִם

וּכְמוֹ נֵרוֹת אֱלֹהִים נָתְנוּ אוֹר זָרוּחַ.


הֲיָשׁוּבוּ הַשְּׁבִיבִים וִידֻבָּקוּ עוֹד פַּעַם

וּכְמָאוֹר בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם יוֹפִיעוּ,

אוֹ כִי לָנֶצַח יִדְעָכוּ וּזְהָבָם הוּעַם

וּכְפִיחַ הַכִּבְשָׁן לַעֲפַר אָרֶץ יַצִּיעוּ?


כָּל מַשְׂכִּילֵי עַמִּי, סוֹפְרָיו וַחֲכָמָיו, –

אִישׁ כְּמַתְּנַת לִבּוֹ חֲנָנוֹ יוֹצְרֵהוּ,

חֵרֵף שֹׁאֲפָיו סֶלָה, חֵרֵף רֹב קָמָיו,

בִּפְרִי עֵץ-דַּעְתָּם אֲרָצוֹת מִלֵּאוּ;


רוֹזְנִים יוֹעֲצֵי אָרֶץ, עֲשִׁירִים נְדִיבִים,

וּבְכֻל חֲרשֶׁת מַעֲשֶׂה חָרָשִׁים אֳמָנִים –

מִכּוֹכַב יַעֲקֹב הֵן כֻּלְּכֶם הַשְּׁבִיבִים

זֶה נָפַל וַיִּתְפּוֹרֵר לִפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים.


נֵרוֹת אֱלֹהִים נִיצוֹצוֹת נִפְרָדִים!

הֲלָנֶצַח אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו תַּגִּיהוּ,

אוֹ עוֹד תְּדֻבָּקוּ וְהָיִיתֶם לַאֲחָדִים

וּכְכוֹכָב בִּמְסִלָּתוֹ תָּשׁוּבוּ תּוֹפִיעוּ?


תֵּיק"וֹ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

שברי לוחות

מאת אורי ניסן גנסין (מאמרים ומסות)

[א]

את מאמרי זה, שאני אומר להקדיש להלוח האחרון, שהוציאה חברת “אחיאסף” בראשית השנה הזו, הנני קורא בשם “שברי לוחות”, אחרי אשר אין את נפשי לטפל בכל ענייני הלוח, אלא במקצוע הבלטריסטי שבו. צריך אנוכי למסור עוד מודעה, כי לא ערכה של הסִפְרָה היפה אשר בלוח בלבד עוררני להקדיש לה מאמר מיוחד; אין אני מכחיש: דווקה ערכה של ספרה זו אינו גדול כל כך בעיני, עד שיהי ראוי לזה; אולם עלבונה של ספרת העת האחרונה, הספרה שזקנינו יצ"ו [יִשמרם צוּרם וגואלם], שאינם יכולים עוד לשכוח את טעמם “המתוק בעזרת השם” של שירי האדונים אנשי-הורויץ ואבזריהם, רגילים לשלח בה את חצי לעגם, שאינו אמנם כל כך מר ושנון, בשעה שיאה ובשעה שלא יאה הדבר כלל, את עלבונה של ספרה זו אני אומר לתבוע בזה. מובן, כי לא בדברים, בטענות ועקיפים, אחרי שאין הדבר כשהוא לעצמו שווה, לפי דעתי, איבוד זמן אף כל שהוא; לא בעד הספרה איפוא, אלא עם הספרה החלטתי לדבר.

מבקר אחד חשוב, אשר בא זה לא כבר לבקר את הלוח, שאני חפץ לדבר ע ליו, הודיע גלוי מראש באירוניה עוקצת, כמובן לפי דעתו, כי “שבט ביקורתו” לא יגע חלילה באותם “צירופי האותיות של הא”ב" אשר בלוח, הנקראים, האלוהים יודע מדוע, “ספרה-יפה” אצל הצעירים. הוא, המבקר דנן, אשר “בימים הראשונים הטובים” נחשב בעצמו על מספר סופרי הספרה היפה שלנו, הודה עתה ולא בוש, כי “זה לו שנים אחדות, אשר חדל מהבין את ספרתנו היפה מכול וכול”. אמנם, איש לא יעיז להטיל ספק בהודאתו זו, אולם, להיפך, אי אפשר להטיל כל ספק גם בזה, שמזה אין עוד ראיה כלל, שספרתנו “ירדה פלאים” במשך “השנים האחדות” הללו. אדרבה, עובדות הרבה חית וקיימות ומוכיחות לנו את ההיפך.

לא, אבותינו הישרים! הננו אומרים לכם ברור: ספרתנו התפתחה ומתפתחת מיום ליום. מה שזקנים שכמותכם מתאוננים על חוסר-ההבנה תהי לנו להוכחה חיה, כי החלטתנו זו יש לה רגליים…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.